ולענין אם נמצא עד אחד או נשים מעידות שהיתה קטנה בזמן הקדושין לא ראיתי להאריך בזה לפי שהאשה גדולה לפנינו והעד והנשים האומרים נגד זה אני לא ראיתים אלא אדרבא אני דקדקתי בחשבון כפי זמן לידתה לפי מה שאמרו לי ונמצאת גדולה והחכם המתיר אומר שכיון שתרי ותרי ספיקא דרבנן עד אחד או נשים נאמנים דהמנינהו רבנן בדרבנן והביא לראיה תשובת הר"ם ז"ל וזה לשונו. וששאלת על יתומה שנתקדשה אם יכולה למאן אי סמכינן על עדות נשים שהיא בת אחד עשרה שנה ולא נכנסה לשתים עשרה שנה ודאי סמכינן כיון שלא בעל ואפי' שהיא גדולה אין כאן אלא קדושין דרבנן והימנינהו רבנן בדרבנן עד כאן לשונו. וזו התשובה אינה כתובה בספרים שלנו בסגנון זה ואפילו לפי דבריו אין מכאן ראיה כלל דבמילתא דעיקרה מדרבנן כגון קדושי קטנה הימנינהו רבנן אבל בדבר שעיקרו מן התורה אע"ג דתרי ותרי ספיקא דרבנן לא הימנינהו. תדע דחמיר ספיקא דתרי ותרי דהא אפי' למאן דאמר דהוי מדרבנן אם נשאת תצא לדעת רוב הפוסקים וכל שכן לפי מה שכתבנו למעלה דאפשר לקיים שתי העדויות ואין כאן תרי ותרי. וגם החכם הנזכר לא סמך על זה הטעם אלא על הטעם שאמר שהיא עדות מוזמת:
תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתשכ״ח סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.