תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתשכ״ח סימן ג׳

עוד יש טעם אחר להחמיר שלא להתירה בלא גט אפילו שיהיה שם ספק אחר שהרי הר"ן ז"ל גופיה נסתפק בסברת הרמב"ם והריא"ף ז"ל בכל ספק קדושין אם הוא מדאורייתא או מדרבנן כדכתיב' לעיל וכן יש פוסקים דתרי ותרי ספיקא דאורייתא וכיון שכן יש לחוש להם להחמיר שלא תנשא לכתחלה בלא גט. וא"ת והיכי נסתפק הר"ן ז"ל בכל ספק קדושין והרי כתב הרמב"ם ז"ל גבי המקדש בפסולי עדות דרבנן או בעדים שהם ספק פסולי תורה וכו' צריכה ממנו גט מספק מדברי סופרים וכו' וכן דין כל קדושי ספק משמע בהדיא דסברת הרב ז"ל דכל ספק קדושין אין צריכה גט אלא מדרבנן וליכא למימר שלא נסתפק הר"ן ז"ל אלא לדעת הריא"ף ז"ל דאם כן מה לו להזכיר דברי הרמב"ם. ועוד מדברי הרמב"ם ז"ל היה יכול להכריע סברת הריא"ף ז"ל שהרי בשיטתו הולך אלא במקומות ידועים וי"ל דמפני שלא הזכיר הרב גבי נתן הוא ואמרה היא מקודשת מספק מדרבנן כמו שכתב הריא"ף וכן היא בנוסחאות בגמרא נסתפק בדעת הרב ומה שכתב צריכה מדברי סופרים אמקדש בפסולי עדות דדבריהם קאי. ומה שכתב וכן דין כל קדושי ספק לענין אם רצה לכנוס שצריך לקדש ואם לא רצה לכנוס צריכה גט מספק קאי והיינו שלא הזכיר הרב למטה מדברי סופרים. והחכם פסיק ותני דסברת הרמב"ם ז"ל דתרי ותרי ספיקא דרבנן וכן כל שאר ספיקות. ולא כתב מנין לו דאי מהא לא איריא כדכתיבנא ואין כאן מקום להאריך. ולענין אי עבידי אינשי דטעו כולי האי תנן בפרק היו בודקים את העדים אחד אומר בשלש ואחד אומר בחמש עדותן בטלה דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר עדותן קיימת ומייתינן לה בפ"ק דפסחים ואיכא תרי לישני בגמרא בלישנא בתרא אמרינן דלרבי יהודה אדם טועה שעה ומשהו ופריך עלה רבא ומוקי לה דלרבי יהודה אדם טועה ג' שעות חסר משהו לרבי מאיר אדם טועה שתי שעות חסר משהו ומדמינן בדיקת העדים לחמץ בפסח ואמר רב נחמן עלה הלכה כרבי יהודה וכתב עליו רש"י ז"ל דתולין כל חמש משמע דלענין עדות אין הלכה כרבי יהודה. וכן כתב הרמב"ם ז"ל בפי' המשניות אין הלכה כר' יהודה ובהלכות עדות פ"ב פסק וז"ל אמר אחד בשתי שעות ביום והשני אמר בשלש שעות עדותן קיים שדרך העולם לטעות שעה אחת אבל אם אמר אחד בשלש ואמר א' בחמש עדותן בטלה ולענין חמץ בפסח פסק כר' יהודה דאדם טועה ב' שעות הילכך תולין כל חמש. ויש לדקדק עליו ז"ל דרבא ואביי הלכתא כרבא ואפילו איפסיק כרבי מאיר דמסתבר טעמיה בפלוגתא דעדות כי טעמיה דר' יהודה בחמץ בפסח דב' שעות חסר משהו טעו אינשי יותר מזה לא טעו ואם כן היכי פסיק הרב בעדות בשעה אחת טעו אינשי טפי לא טעו. וי"ל דלעולם פסיק כרבי יהודה ופסיק כלישנא בתרא דאביי ואע"ג דאביי ורבא הלכתא כרבא איכא למימר היכא דפליגי אליבא דנפשייהו אבל היכא דפליגי בפירוש דמתניתין אליבא דרבי יהודה ורבי מאיר וסבר רבינו דהא דפריך רבא אלו דייקינן בהני סהדי וכולי ללישנא קמא פריך אבל ללישנא בתרא ליכא קושיא כולי האי ודוק ותשכח: