שוב מצאתי ששאלו להרשב"א ז"ל באשה חולה ואין בה סכנה ובעלה רופא ויש שם רופאים אחרים. והשיב ז"ל דבר זה אסור ונתן בה שני טעמים חדא דאין מתירין לחולה אלא שבות דאמירה לנכרי אבל שבות אחר לא אפילו שאיסור קורבה הוי דרבנן. ותו כיון שיש שם אחר אפשר באחר ולדעתי עיקר איסורו הוא מטעמא בתרא דאי מקמא כיון שאין שם אחר דילמא תמות והוא לא יכיר מה היא צריכה וכ"ש בנדון דידן כיון שצריך אחר להקימה ולהשכיבה שיכול למשש לה הדפק הואיל ואין שם אחר ומודה הרב ז"ל בכיוצא בזו. והנראה לעניות דעתי כתבתי. שוב ראיתי שכתב בעל ספר כפתור ופרח כן וז"ל מותר למשש הדפק לאשתו נדה אפי' בחולי שאין בו סכנה אפי' שיש שם רופא אחר אלא שאינו בקי בזה מטעמא דאמרינן בעבידתיה טריד כדאמרינן גבי מרביע מין במינו שמותר להכניס כמכחול בשפופרת דבעבידתיה טריד וליכא פריצותא דלא אסרה תורה אלא קריבה המביא לידי ערוה שנאמר לא תקרבו לגלות ערוה. גם הטעם הראשון שכתב הרשב"א ז"ל רוב פוסקים חלוקים עליו הריא"ף והרמב"ם ז"ל מכללם שכתבו שכל חולה שאין בו סכנה מותר ע"י מלאכה שאינה גמורה אפי' ע"י ישראל. והרא"ש ז"ל נסתפק והרמב"ן ז"ל התיר ע"י שנוי ואיסור קריבה ודאי מדרבנן היא דאי מן התורה אפי' בשאר עריות נמי ואם אי אתה אומר כן לא שבקת חיי לכל בריה שאסור ליגע בבתו או באחותו ואין סברא לחלק בין איסורי שבת לשאר איסורין דרבנן שהרי בישולי עכו"ם מותר לחולה שאין בו סכנה. כללא דמלתא דבנדון דידן כ"ע מודו דמותר וכן אם יש בה חולי של סכנה. אבל אם אין בה חולי של סכנה אם יש שם רופאים אחרים בקיאים כמו בעלה ראוי לסמוך על הרשב"א שהחמיר. אבל אם אין שם בקיאים כמו בעלה מותר:
תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתרע״ו סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
