תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתרע״ו סימן ב׳

תשובה לכאורה היה נראה דדבר זה אסור ואפי' ליגע בה באצבע קטנה וכן השיב מהר"ר ישראל בתשובה בספר תרומת הדשן וחלק ז"ל בין חלה הוא לחלתה היא דאם חלה הוא מותר לפי שתשש כחו ואינו בא לידי עבירה. וכן כתב הרא"ש ז"ל בתשובה וז"ל דאם הוא חולה ואין לו מי שישמשנו זולתה מותרת לשמשו ובלבד שתזהר ביותר מהרחצת פניו ידיו ורגליו והצעת המטה ע"כ. אבל חלתה היא אסור לשמשה שמא יצרו יתגבר עליו ויבא לידי עבירה והיא לא תמנענו שהרי תשש כחה. והשתא ניחא הא דמשמע איפכא בפ"ק דכתובות כאן באבלות דידיה ואסור כאן באבלות דידה ושרי כיון שהיא בכחה לא תשמע אליו. וכן כתב בשם אחד מן הגדולים דאשה חולה ובעלה רופא שאסור למשש לה את הדפק. ולפי עניות דעתי אין הדברים אמורים אלא בזמן שאין לה מי שישמשנה אלא הוא דמחייבין ליה לשכור לה אשה שישמשנה ואם חלה הוא לא מחייבין לה לשכור מי שישמשנו ודייקינן לה דקאמר דאם הוא חולה ואין לו מי שישמשנו לו אין מי שישמשנו אבל לאחרים יש. ודכותה אסר מהר"ר ישראל וז"ל השאלה ששאלו מלפניו ז"ל אשה שהיא חולה ורצה בעלה ליגע בה וכו' משמע שמרצון רצה ליגע בה אבל בנ"ד שהם במחבואה ואין שם מי שישמשנה וכי יניחנה שתמות אין זה דרכי נועם. וא"ת הרי ערוה וכל אביזרהא אמרינן ימות ואל יעבור מההיא עובדא דההוא דהעלה לבו טינא. לא קשיא כלל דהתם בא החולי מחמת העבירה ולפיכך ימות ואל ידבר עמה מאחורי הגדר. אבל הכא לא בא החולי מחמת העבירה ואפי' חולי שאין בו סכנה אני אומר שמותר כיון שאי אפשר אלא בו שהרי אין הרפואה תלויה בעשיית האיסור וחששא רחוקה היא שיבא עליה מכמה טעמי חדא כיון שהגיע חוליה עד שצריך אחר להשכיבה ולהקימה אין אדם מתאוה לה כי אין אדם מתאוה אל המתה. ותו כיון שהיא חולה ויש לה חולשה לא תניחנו ולא חיישינן שמא יבא עליה באונס. ותו דאפי' הנכרים מרחיקין את הנדה כ"ש ישראל הקדושים וכ"ש מיתה וחולה. ותו דאין זה דרכי נועם שאפי' שאין לה סכנה עכשיו אפשרי קרוב הוא שע"י שאין מי שישכיבנה ויקימנה תבא לידי חולי שיש בו סכנה. אבל מודינא שלא ירחוץ פניה ידיה ורגליה שהם דברים של חיבה ביותר ואם היא מסוכנת אצל הרחיצה אפשר לו להשליך מים על פניה ידיה ורגליה ואם אי אפשר אלא ברחיצה ממש מותר שאין לך דבר עומד בפני פקוח נפש ולא דמיא להך עובדא כדכתיבנא לעיל. ואם לאו דמסתפינא אמינא דיותר קל הוא רחיצת פניה וכו' מרחיצת פניו כיון שכך דרכה בזמן שהיא טהורה חיישינן שמא יתגבר יצרו עליו אבל הוא אין דרכו לרחוץ פניה וכו' ולפיכך לא יתגבר יצרו עליו. וכ"ש שאם היה בעלה רופא ואין שם אלא הוא שמותר למשש לה הדפק. ואומן להקיז לה דם נמי מותר דבאומנותיה טריד: