תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתרע״ד סימן ב׳

תשובה כבר ידעת שהנדר שהודר ע"ד רבים מפורשים לדבר מצוה יש לו התרה ובמצוה כל שהו סגי ודלא כר"ת ומאן דעמיה ז"ל בהסכמת כל האחרונים ז"ל בנ"ד כ"ש שהיא מצוה רבה שאע"פ שהאיש מצווה על פריה ורביה אבל לא האשה מ"מ מצוה עבדה דמיניה ומינה מתקיימת המצוה דבהדיא שנינו האשה מחקדשת בה ובשלוחה ואמרינן בגמרא מצוה בה יותר מבשלוחה ואפי' ר' יוחנן ן' ברוקא דקאמר במתניתן על שניהם הוא אומר ויברך וכו' לא אתא לאיפלוגי על ת"ק אלא הכי קאמר אע"פ שהאשה אינה מצווה עבדא מצוה שמקיימת דבר ה' שאמר ויברך אותם וכו' א"כ נדר זה שיש בו מצוה גדולה אפי' ע"ד רבים מפורשים יש לו התרה אם תתחרט וכיון שקבלה קידושין אין לה חרטה גדולה מזו ועידי הקידושין הם עידי החרטה ולאו כל כמינה לחזור ולהתנחם בקבלת הקידושין וכשם שאין נחמתה מהניא לבטל הקידושין לא מהניא נמי לענין חרטה כ"ש דאנן סהדי שאין פיה ולבה שוין בענין חרטת הקידושין דרוצה אשה בקב ותפלות מט' קבים ופרישות וטב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו ומה גם שאשה זו תמיד היא בצער בשער בת רבים הגונים ושאינם הגונים רעים ויפים ובאים אליה דרך גגות וקרפיפין ועתה בקידושין אלו נחה שקטה אין יוצא ואין בא ונתגלה מצפוני לבה מאחר שנתקדשה מיד מסכו ביין את בשרם היא והוא ותורד כדה על ידה ותשקהו ועמדה באהבה רבא וזה בזה געגעו והתענגו על רוב שלום וכל זה מורה באצבע שקבלה הקידושין בלב שלם ובנפש חפצה ונתחרטה על האיסור שאסרה על נפשה ואם כעת מראה תומה ותחתיה ערמה אין חוששין לה שאפשר שהיא עושה כן לפייס את שתי בנותיה או לסיבה אחרת ולאו כל כמינה שכל דבריה מן השפה ולחוץ ואין לבה מסכים עמה ומבטל את דבריה. מעתה הנדר הזה יש לו התרה ומתירין לה בעל כרחה אחר שנתרצית בתחלה בקבלת הקידושין כמדובר ואם אינה רוצה מורדת מיקריא ודנין אותה כדין מורדת גמורה. נאם חותם לאהבת האמת כמ"ש הנביא האמת והשלום אהבו: