תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתקצ״ד סימן ג׳

אבל לענין העדות צ"ע אם מועיל דלכאורה היה נראה דאין זה עדות כיון שלא העידו שאין לר' משה יותר קרוב מזה ר' יוסף שיהיה ראוי ליורשו שלהיום ולמחר יבא יורש יותר קרוב ונמצא יוצא מתחת יד ב"ד דבר שאינו מתוקן דבשלמא אם זה ר' יוסף היה ראוי לירש ודאי כגון שהיו מעידים שהיה בנו של ר' משה ודאי מורידין אותו לנכסים אע"ג דאיכא למיחש שמא יש יורש אחר הוי ספק וזה ודאי ומורידין את הודאי ולא נחוש לספק ויש ראיה לזה מהאי דמרי בר איסק דלא הצריכוהו להביא עדים שאין לו אח אחר אבל היכא דאפשר שיש יורש קרוב מזה וזה אינו ראוי לירש כלל אין מוציאין הממון מחזקת מי שהוא בידו על הספק. וכבר נשאל מלפני הריב"ש ז"ל על כיוצא בזה בראובן שהניח נפתלי בידו פקדון ומת נפתלי ובנים לא היו לו ולא נודע לו קרוב ממשפחת האב אך בעירו היתה משפחה אשר כינויה ככינויו ובא שמעון מבני המשפחה בהרשאת הנמצאים מאותה המשפחה והביא עדים שהיו שומעים שהיו קרובים ולפעמים היו קוראין זה את זה קרוב אך לא ידעו איזה גבול קורבה יש ביניהם. ועוד אחר העיד שפעם אחת שאל את פי נפתלי הנ"ל איזה קורבה יש לך עם בני המשפחה פלונית וא"ל בנים לבני בנים אנחנו וזה העיד העד האחד לבדו. והשיב ז"ל אין ספק שצריך שיהיה מוחזק בעירו שזה הקרוב הקודם בירושתו שהרי אפשר שיהיה לו קרוב אחר לירש קודם זה אף על פי שאינו ממשפחתו כגון שאמרו שאמו היתה ממשפחתו והיתה בת יורשת נחלה ואביו היה ממשפחה אחרת ואיך יורידו ב"ד אלא מי שידעו בבירור שהוא קודם לירושה אם בעדות ברור או בעדות מצד חזקה ומה שהעיד העד האחר אין בו די לפי שאינו כי אם אחד ואין אחר מעיד כמותו שיצטרף עמו וגם הוא אף אם מעיד על הקורבה אינו מעיד שהוחזק שלא היו לנפתלי קרובים לירש יותר מבני המשפחה ההיא. ומה שמעידים שהיו קוראין זה לזה קרוב אין זה ראיה שיהיה מצד האב ואפשר מצד האם ואין שם המשפחה ראיה כי כבר ידעת יש משפחה בסרקוסינא נקראת בני אלעזר וכן בבלינסייא וכן במיורקה ושלשתן חלוקות זו מזו אלא א"כ הוחזקו בעיר משפחה אחת. עוד לו על הענין הנ"ל ונסתפק להם אם יספיק עדות כזה להחזיק לראובן קרוב לנפתלי אחר שלא נתפרסמה קורבתו ברבים אשר היה ראויה שתתפרסם ויהיה צריך לראיה יותר חזקה כההיא דאיסי בן יהודה הא יש רואה יביא ראיה וכו' גם בכאן נסתפק ונאמר כי באולי לא אמר אלא לחבב איש את רעהו ופטומי מילי או דילמא אין לנו אלא מה שהעיד הוא על עצמו כאותה ששנינו האומר זה בני נאמן זה אחי אינו נאמן ויטול עמו בחלקו וכ"כ הרמב"ם ז"ל פ"ד מהלכות נחלות האומר זה בני או זה אחי או זה אחי אבי או שאר היורשים אע"פ שהודה באנשים שאינם מוחזקים שאינם קרובין ירשנו בין שאמר כשהוא בריא בין שאמר כשהוא ש"מ. עוד כתב בפרק הנ"ל כל היורשים יורשים בחזקה וכו':