תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתקע״ג סימן ב׳

תשובה גרסינן בפרק מי שהוציאוהו בעי ר' נחמיה יש תחומין למעלה מעשרה או אין תחומין למעלה מעשרה עמוד גבוה עשרה ורוחב ארבעה לא תיבעי לך דארעא סמיכתא היא כי תיבעי לך בעמוד גבוה עשרה ואין רוחב ארבעה א"נ בקופץ בספינה מאי א"ר הושעיא ת"ש מעשה שבאו מפרנדסין והפליגה ספינתם וכו' אא"ב יש תחומין משום הכי רצו אא"א אין תחומין אמאי רצו אמר רבא במהלכת ברקק. הא קמן דמדמי ספינה לעמודים או לקופץ אף ע"ג דספינה מחלקת רשות לעצמה ורשות היחיד גמורה היא. ופי' הריטב"א ז"ל דתרי גוונא קא מיבעיא ליה כגון שהוא מערב שבת למעלה מעשרה ומהלך שם בשבת חוץ מאלפים אמה. א"נ מהו לצאת מתחומו דרך קפיצה או דרך ספינה בשבת למעלה מעשרה ואפילו כמה שירצה וכתב הרמב"ם ז"ל בתשובה שמותר לילך חוץ לתחום בספינה במים שהם למעלה מעשרה או במים שאנו מסופקים בעומקן כמה הוא משום דאין תחומין בכרמלית וכשאנו מסופקים אזלינן לקולא משום דהוי דרבנן אבל בתוך עשרה ודאי אסור משום דס"ל תחומין דאורייתא והוי ספיקא מדרבנן ואזלינן בה לחומרא. הרי לך בהדיא דאע"ג דספינה חולקת רשות לעצמה אפ"ה לא שרינן לה אלא משום דאין בכרמלית תחומין למעלה מעשרה אבל דכוותה ביבשה למעלה מעשרה יש תחומין דכיון דספיקא דאורייתא הוא אזלינן לחומרא אע"ג דחולקת רשות לעצמה. ולא דמיא לזורק כוורת דפטור דהתם הוי טעמא משום דהוי כמוציא מרשות היחיד לרה"י תדע שהרי המעביר כלי גדול שיש בו ד' על ד' בגובה עשרה ארבע אמות בר"ה יהיה פטור והא ודאי ליתא וא"ת הא קייל"ן כדברי המיקל בעירובין והכי נמי ניזיל לקולא ונימא דאין תחומין למעלה מעשרה. הא לא קשיא כלל דלא פליגי בה כלל ולא נמצא מי שמקל בה אלא ספיקא הוא דמספקא להו הילכך לא אמרינן בה הלכה כדברי המיקל דאין כאן מיקל ופשוט הוא. הרי מטעם הראשון שאמרת לאו כלום היא: