שאלת ממני אודיעך דעתי במי שהיה הולך במדבר והוכרח לחלל את השבת ויש עמו גמל עם מחארה והיא עשויה כמין תיבה פרוצה מצד א' ומניחין על הגמל שתים אחת מזה הצד ואחת מזה הצד ויושבים בתוכם הולכי דרכים וכולה למעלה מעשרה. ואמרת דהכי עדיף לרכוב על המחארה מכמה טעמים חדא שכיון שחלקה רשות המחארה לעצמה שהרי בה ד' על ד' בגובה עשרה הרי היא רשות היחיד המהלכת ושמא אין בזה איסור תחומין. ועוד שהוא מהלך למעלה מעשרה ואיכא מ"ד דאין תחומין מן התורה כלל וכיון דאיבעיא לן אי יש תחומין למעלה מעשרה ולא איפשטא אזלינן בהו לקולא. ותו דאינו רוכב ממש על הגמל אלא יושב ואיהו לא מידי עביד דמהאי טעמא נראה שהיה מתיר רשב"ם ז"ל ללכת בקרון בשבת ואע"ג דחזר בו לא מטעם תחומין אלא דגזר שמא יבואו עליו לסטים ויברח על רגליו ויצא חוץ לארבע אמותיו. והאחרוניס אסרו משום דמשתמש בבעלי חיים אבל משום תחומין לא אסרו וכיון שאין בה תחומין הכי עדיף מלהלוך על רגליו דאיכא מ"ד יש תחומין מן התורה ועוד שהוא מבטל עונג שבת בזמן שהוא מהלך על רגליו:
תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתקע״ג סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.