תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתקס״ט סימן ב׳

תשובה עיקר הקושיא יש לי לתרצה בג' דרכים. חדא שהרי לא אמרו אלא לשליש ולרביע לא שמענו כלומר שאין מפטמין פחות מחצי הקטרת לכתחלה אבל לפטם יותר מחצי שמענו ושמענו ומכ"ש הוא הילכך בזמן שהיה הכ"ג גדול בגופו שהיה חפנו גדול היה שם מותר מעט ולא היה מתקבץ ממנו קרוב לחציו אלא לע' שנה ואז היו מפטמין לתשלום שס"ח מנים ולפעמים חפני כ"ג קטנים והיה שם מותר מרובה והיה מתקבץ ממנו בששים שנה קרוב לחציו ואז היו מפטמין עד תשלום שס"ח וקרי ליה לחצאין לאשמעינן דאפי' עד חציו יכולין לפטם ומשכחת לה כגון שעברו ע"ב ולא פטמוהו שיכולין לפטמו לחצאין כיון שעדיין היו צריכין לחצי אבל לעולם אע"פ שהיה פחות מחציו מעט לא היו מאחרין אותו יותר מע' שנים לפי זו הגרסא שהוא חיי אדם שמי שלא זכה לראות פטום ראשון יראה פטום זה. וכן אחת לס' שנה נ"ל דלאו דוקא אלא מששים ועד ע' ולא יעבור. והנכון בעיני לתרץ הסוגיא של כריתות שהרי סימני הקטרת בלבד היו שס"ח מנה והכי איתא התם בהדיא ואפילו תימא שמהבורית כרשינא והיין לא נשאר ממנו כלום ואינו מוסיף במשקל וכן במעלה עשן הרי יש רובע הקב של מלח שהיה מערב עם הקטרת בשעת הפיטום ומכל התערובות היה מקטיר מנה בכל יום מחציתה בבוקר ומחציתה בערב הרי שהיה שם ט"ו קבין לכל ס' שנה וממלא כל החסרונות והשתא ניחא שהרי היו חסרים יותר שאי אפשר שלא יתפזר איזה דבר בשעת שחיקה וכ"ת זריזין מ"מ מעלה אבק וחסר ואין בזה ספק ואפילו תאמר שהיו שם הכרעת המשקולות גם בשעה שהיה לוקח פרס בבקר ופרס בערב היו שם הכרעות ואדרבה אינו דומה הכרעות משקולות מועטות כהכרעת תשל"ו משקולות וזה ברור לעין ועל זה אני סומך בתירוץ דבר זה. אבל לדעת התוספות עדיין קשה שהרי תירץ כשכלים הס' שנה בשני שנים פשוטות ומה הועילו. ונ"ל לתרץ לפי שטתם כי כמו שכלו השנים בשנים פשוטות ג"כ היו שנים פשוטות יותר מי"א שנה לכל מחזור שהרי היו מקדשין עפ"י הראייה ולא עפ"י חשבון המתוקן עתה וא"כ היה אפשר שבקצת שנים הראויות להיותם מעוברות כפי החשבון לא היו אלא פשוטות כגון שלא היתה שם סבה מן הסבות אשר בגללה יצטרכו לעבר את השנה ונשארו שתים ושלש שנים בתוך הששים שנה בלא עיבור ונמצא יתירים י"א מנים בכל שנה מאותם השנים ועדיין צ"ע כי הענין מתיישב לפי שטה זו אבל לשון התוספות אינו מתיישב דמה להם לומר שכלו הס' שנה בשני שנים פשוטות אפי' שלא יהיו שניהם פשוטות משכחת לה וכגון שבתוך הס' היו שנים פשוטות שלא עברו אותם כדכתיבנא. לכך נ"ל דשנה הראשונה שפטמן היתה פשוטה וכן שלאחריה והדבר מוכרח שאם היתה פשוטה אחד לבד הרי המותר שלה לא הוה אלא י"א מנים ולא יספיקו למלאת שנה המעוברת שהרי בין שנת החמה לשנה מעוברת יש י"ח יום ויותר. הלכך ע"כ היו מפטמין בתחלת שני שנים פשוטות כדי שיהיה שם מותר כ"ב מנים לצורך שנה מעוברת והיה מותר ארבעה מנים לכל שלש שנים וההתקבץ היה לצורך השנה המעוברת שיש בכל מחזור יתירה: