תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתקס״ט סימן א׳

שאלת ממני אודיעך דעתי במה שנתקשו בו כל בעלי תריסין דהא דגרסינן בכריתות על ענין הקטורת וכתבוהו מסדרי התפלות ת"ר אחת לששים או לשבעים שנה היו מפטמין אותו לחצאין וכו' אבל לשליש ולרביע לא שמענו וכו' והמותר הזה היה ממותר ג' מנים שהיה מוסיף בה לצורך יוה"כ כדכתב רש"י ז"ל והתוס' והריטב"א ז"ל וחופן חצי מנה באדם בינוני וכ"כ רש"י ז"ל פעמים לששים פעמים לשבעים או סמוך להם לפי שאין כל החפנים שוין וא"כ קשיא טובא כל מותר ס' שנה שני מנים וחצי הנותר מחפניו של כהן גדול בכל שנה ושנה יעלו מאה וחמשים מנה למחצית הקטורת היו צריכין קפ"ד מנים שהם מחצית שס"ח ואפילו שהיו חפניו קטנים ולא יכילו זולת רביע מנה אכתי קשה דלא מלו וכ"ש שחפני אדם בינוני הוי חצי מנה. והתוס' רצו להתיר קושיא זו במסכת שבועות פ"ק וז"ל ובפטום הקטרת הכתוב במחזורים גרסינן אחת לששים שנה או לשבעים שנה ויכול להיות כשכלים ששים שנה בשתי שנים פשוטות זו אחר זו ע"כ. אלא שהתירוה במה שקשה ממנה שהרי אפי' לפי שטתם דמשמע מדבריהם שמותר שתי שנים אלו הוא מותר גמור ואין צריך ממנו למלאות שנים המעוברות שעברו מה שאי אפשר כפי החשבון מ"מ כמה נשאר מהשתי שנים כ"ב מנים והוא היה צריך לארבעה מנים נמצאו חסרים י"ב מנה וליכא למימר דלא דק שהרי הם בעצמם באותו דבור כ"ד מנים לא ניחא להו למימר לא דק וכ"ש בי"ב מנים וכ"ש אם תדקדק בחשבון חסרים יותר מזה דהא בס' שנים יש יותר מג' מחזורים ובכל מחזור יש ז' מעוברת שהוא יותר מן השליש ולכן אנו צריכין למודעי: