תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתקס״ב סימן ב׳

והואיל ואתא לידן מלתא דפרצת גדר ותקנת ראשונים נימא מלתא אחריתי דדמי לה וזה כפי הרשום בכתב אמת גדרים ותקנת ק"ק הדין נראה שנהגו לשלוח בשעת הבציר עם מוליכי הנאדות שומרים ישראל ולזהירותא יתירה נהגו ג"כ לערב מעט דבש בגת וידוע שהכרח לפתוח הנודות מחשש הבקיעה ולזו הצריכו ג"כ לסברת הרמב"ם ז"ל אלא לרווחא דמילתא מי זה ואיזהו אשר מלאו לבו לבטל ולסתור מנהג השמירה ולסמוך על הדבש לחוד ואפילו במנהג דעלמא דלא שייך ביה איסורא לא מבטלינן ליה כדאיתא פרק מקום שנהגו גבי בני בישן וכו' וכ"ש היכא דאיכא איסורא ונהגו כמאן דאוסר דאין לבטל ולהתיר וכ"ש שלדברי הרמב"ם ז"ל אין נראה שמתיר לכתחלה לסמוך על זה דהכי כתב שאם נתערב ביין מועט דבש וכו' ועוד דזה הדבש שעירבו עד עכשיו ביין היה דבש דבורים וזהו טעות גדולה דודאי ר"ל דבש תאנים או תמרים הראויים לבכורים דהכי כתב וז"ל אין מתנסך לע"ז אלא יין שראוי להקריב כו' לא גזרו אלא על היין הראוי להתנסך לפיכך יין מבושל אין בו משום יין נסך הורו גאוני המערב שאם נתערב ביין מעט דבש או מעט שאור הואיל ואינו ראוי למזבח וכו' מותר לשתותו עם העכו"ם ע"כ. והרי דבש שאינו ראוי למזבח ואינו בטל במיעוטו הוא דבש הראוי לבכורים כדכתיב בקרא בהדיא כי כל שאור וכל דבש וגו' קרבן ראשית תקריבו אותם וכו' ופי' רש"י מה יש לך להביא מן השאור ומן הדבש קרבן ראשית ודבש זה נתרבה מקרא דאינו בטל כדאיתא בפ' כל המנחות וכן פי' הרמב"ן ז"ל דברי הרמב"ם ז"ל כדאיתא באשר"י פא"מ וז"ל וכתב הרמב"ן ז"ל שאף את"ל שלא גזרו אלא על היין הראוי לנסך על גבי המזבח שכל גזרתם מחשש נסוך הוא ומאן לימא לן דאינהו לא מנסכי יין המעורב שאור ודבש הלא הם מקריבין בנות שוח ופירות דקל שאסרה תורה למזבח הרי בהדיא דמה שאסרה תורה איירי הרמב"ם ז"ל בדבש של תמרים דהיינו פירות דקל ובנות שוח דהיינו תאנים ומהאי טעמא אמרינן דלא מהני אלא תאנים ורמונים של ארץ ישראל הראויים לבכורים ואין עולין לגבי המזבח ובאלה יש לנו מיעוט דלא בטלי אבל של חוצה לארץ שאינם ראויים לבכורים כדאיתא בהדיא במס' בכורות ולא נתמעטו מהאי קרא לגבי המזבח אפי' את"ל דאסורין להקריב דהיינו משום דאין מותר להקריב לקרבן אלא מה שאמרה תורה בהדיא מ"מ בטל ברובא ועולה ע"ג מזבח מיקרי ולהכי לא מהני מדבש דבורים ואפילו מרבינן תאנים ותמרים של חוצה לארץ ולהכי לא כתב הרמב"ם ז"ל שיועיל במעט יין מבושל ואפילו כי אין עולה ע"ג מזבח מ"מ לא נתרבה מקרא שלא יתבטל במיעוטו ועוד היום בשאר מקומות מזה המחוז שולחים שלוחים שומרים ישראל ותו לא מידי. את זה כתב החכם כה' יהודה דילמדנו אשר בקנדיא ושלח אלי לדעת מה בפי גם אני לפי שכנגדו חלוק עליו והוא הרב כהר"ר אלי' קפשאלי יצ"ו: