תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תת״ק סימן ב׳

תשובה תחלה צריך לישב המעשה שאם הם אמרו אמור לפלוני שיכתוב ולפלוני ופלוני שיחתמו והוא חזר ואמר הדברים שאמרו לו שיאמר קשה הדבר לצייר שהם היו מדברים על עסקי הגט והוא חוזר ואומר הדברים איך אפשר שלא יבין כי רחוק הוא שיהיו מלמדים אותו צפצוף המלות ולא יודיעוהו פירושן ואפשר שכך היה המעשה אע"פ שהוא איפשרי רחוק. א"נ שהסופר אמר לו תרצה שאני אכתוב גט לאשתך ופלוני ופלוני שיחתמו בו והוא לא ידע להבין הפרט מי הוא הסופר ומי הם העדים והשיב הן על כללית הדברים שהוא נתינת הגט. ובין כך ובין כך אומר אני דמהאי טעמא לא היה להם לקרוע הגט. אבל איכא טעמא אחרינא כמו שאני עתיד לבאר בעהי"ת. וג' דברים יש לדקדק אחד מה שנסתפקו הם בעצמם כמו שבא בשאלה. והשנית דדילמא לכתוב עשה אותם שלוחים ולא לחתום שהרי לא אמרו לו נכתוב ונחתום גט לאשתך אלא נכתוב גט לאשתך. והג' אם נאמן העד לבטל עדותו הכתוב בשטר הגט באומרו שלא אמרו לבעל דבר בלשון הקודש. גרסינן בגיטין דף כ"ז ע"ב אתקין רב יהודה דכולכם או כולכם וכו' ופריך רבא זימנין דגאיז וכו' ואסקא רבא כתוב כל חד מנכון חתומו כל תרי מנכוי וכו' ופירשו המפרשים אתקין בגט שאדם אומר במעמד רבים שלא יאמר כתבו או חתמו או הוליכו בלבד דמשמע כולכם ונפיק מינה חורבא אלא לימא כתובו כל חד מינכון חתומו כל תרי מנכון וכו'. ורבינו יעקב ז"ל כתב בשם רש"י ז"ל שצריך שיכתבו בפירוש שכך אמר יכתבו כל אחד מכם שלא יטעו לומר שצוה לכולם ומשמע מדבריו שיפרש שכך אמר אפי' אמר סתם ולפי פי' זה הדבר ברור שאין כתיבתה מעכבת אלא שלכתחלה צריך שיכתבו הם כך אלא שעדיין צריך לעיין מהיכן למדו כן מדברי רש"י ז"ל ואפי' לפי המפרשים שצריך שיאמר המגרש בגט הנותן במעמד רבים כתובו כל חד מנכון וכו' ה"מ לכתחלה אבל אם נכתב הגט הרי הוא כשר וטעמא משום דהוו תרי חששא וכן כתב גאון דאפילו בתר התקנה אם אמר סתם ולא אמר כולכם כשר אע"פ דאמר במעמד כולם. וליכא למימר דהאי דקאמר כשר היינו אם נתן בדיעבד אבל ליתנו לכתחלה לא חדא דא"כ מאי למימרא ותו מגורשת מיבעיא ליה אבל השתא דקאמר כשר משמע הגט כשר ליתנו לכתחלה וכ"ש אי איכא למיחש לעיגונא כנ"ד שלא רצה לגרש עד שנתנו לו ממון. ועוד אני אומר דבנדון דהכא לא שייכא האי גזירה דמשום לתא דידה תקינו דילמא כל חד מנכון וכו' דבשלמא בזמן שהבעל אומר כתבו גט לאשתי במעמד רבים איכא למיחש דילמא אמר כולכם כתובו וכו' אבל בזמן שב"ד אומרים לו נכתוב גט לאשתך והוא משיב הן ליכא למיחש למידי דהא לא חיישינן דלימרו ב"ד נכתוב כלנו גט לאשתך וזה ברור. הילכך בנ"ד נראה לי דאפי' לכתחלה מותר לומר במעמד רבים נכתוב גט לאשתך והוא משיב הן ואחד כותב ושנים מעידים כ"ש דהכא איכא תרתי דהוי בדיעבד וב"ד הוא דאמרי ולאו איהו וא"כ משום האי טעמא לא היה להם לקרוע את הגט: