ולענין אם יכול לכופו לקנות לו סחורה כסחורתו לפי דעת האוסרים בזה ודאי אינו יכול לכופו שכן כתב הרב ז"ל או מחזיר מידו סחורתו אם היתה קיימת. אבל מה שיש להסתפק אם הוקרה הסחורה ביני ביני ומכרה הלוקח כמו שקנאה מראובן באשראי אם נותן לו כמו שהיתה שוה או כמו שמכרה. ומסתברא לי כיון שהוקרה ומכרה ביוקר שנותן לו כמו שמכרה דאלת"ה אפי' קיימת היא אם הוקרה לימא ליה איני נותן אותה אלא אתן מה ששוה בזמן המקח שהרי נתקיים המקח אלא ודאי לא אמרינן הכי משום דנמצא הלה עשה סחורה בפרתו של חבירו אף ה"נ לא שנא הילכך מכר לו שוה תשעים במאה והוקרה ועמדה במאה ומכרה הלוקח במאה נותן לו מאה אפילו לדעת המחמירים. אבל אם מכרה שמעון ללוי במאה בהמתנה ולוי פרע מאה לשמעון בזה אני אומר שלא יתן שמעון לראובן אלא תשעים שאם רצה לוי למחול לגבי שמעון לא מפני כך יתחייב שמעון למחול לגבי ראובן:
תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתצ״ב סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.