תשובה איברא דהריא"ף ז"ל נראה מסברתו שהיא כסברת הרמב"ם ז"ל שלא לחלק שהרי השמיט הוא הא דא"ר נחמן טרשא דידי שרי וכן כתבו המפרשים. אבל מצינו כל האחרונים ומקצת ראשונים כגון רבינו האי גאון והרז"ה ז"ל כולם כתבו דהלכתא כר"נ ואע"ג דאתריה דמר הוא כבר נהגו העולם למכור סחורתם בהקפה יותר ממה ששוה ולא ראינו מי שמוחה בידם וסמכו בזה על כל הני גברי רברבי כדי שלא תנעול דלת בפני הנושאים והנותנים וכן כתב הרשב"א ז"ל וז"ל ונראה שעל זה סמכו במקומות האלו למכור באשראי בדמים יתרים וטעמא דכל המלתא נראה משום דדרך מקח וממכר הוא וכל כיוצא בזה ליכא איסורא דאורייתא וכדי שלא תנעול דלת בפני לוקחים ומוכרים הקלו בזה עכ"ל. ומעתה כיון שמנהג הסוחרים הוא כך מנהג מבטל הלכה בכיוצא בזה כיון שאין בו איסור תורה וע"ז אנו סומכים למכור באשראי דברים שאין שומתן ידועה. עוד מ"ש הר"ם ז"ל נהגו לפסוק כהריא"ף ז"ל במקום שאין התוספות חולקין והתוספות כתבו דהלכתא כטרשא דר' נחמן וכדפירש"י ז"ל דהיינו למכור באשראי בדמים יתרים:
תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתצ״ב סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.