תשובות הרדב״ז חלק ב · חלק תרל״ח סימן א׳

שאלה ששאל כ"ר אליה קלעי יצ"ו. כשהייתי בצפת תוב"ב נתן לי כ"ר יהודה רפאל שטר חוב שיש לו על יהודי אחד בסך מ"ה פרחים ונתן לי הרשאה לגבות אותם ממנו עוד השלים לי כ"ר יהודה הנזכר עד שבעים פרחים ויניסיאנ"ו וכשבאתי לירושלם תוב"ב אמר לי כ"ר יהודה הנזכר שאלו המעות אוליך אותם למצרים ואתנם בריוח ביד כה"ר אברהם ן' שאיגו נ"ע וכן עשיתי. עוד נתן לי כ"ר יהודה הנזכר שמונה כאריזיאש מבגד אדום להוליכם למצרים למכרם שם ואני לא מצאתי אז מי שיקנה אותן כי אם על ידי חליפין שלקחתי חליפיהן עורות גאמוס וכשבאתי לירושלים אמרתי לו שאם הוא מרוצה במה שעשיתי באותן הכאריזים שהחלפתים בעורות ונתתי העורות באנקונא ואמר שהוא מרוצה בדבר וכן קבל עליו שהאחריות מהם יהיה עליו והתנינו שיהיה הריוח מהם לחצאין ונתרצה בכל זה. עוד שאל לי בענין הריוח מאותם השבעים פרחים שנתתים בריוח ביד כה"ר אברהם הנזכר ועשיתי עמו חשבון מהריוח לפני החכם השלם כמה"ר שלמה סיריליו זלה"ה ועלה לחשבונו שמונה פרחים ואלו הע"ח פרחים נשארו במצרים ודמי העורות הנזכר הלכו באנקונא אח"כ כשרציתי ללכת מכאן למצרים זה עתה כמו שתי שנים שאלתי לכ"ר יהודה הנזכר איך אעשה מהמעות הנזכר ומהמעות של החוב כשיגיע הזמן לפי שאיני יודע אם אמצא המעלם כה"ר אברהם הנזכר שבור בענייניו וגם כן מהמעות האחרים אם אצטרך ללכת אחריהם למקום שהם והשיב שאעשה אני בכולם כמו שאני עושה במעותי ונתרצה בזה בפני החכם הנזכר. עוד בתוך הזמן הנזכר הלכנו אני וה"ר יהודה הנזכר לצפת ולקחנו גם כן בגדים כדי למכרם פה ירושלם ובאתי לכאן ומכרתי קצת מהבגדים שלו והשאר נתתי לאשתו ונמצא מה שנשאר בידי מהבגדים שלו שמכרתי סך י"ד פרחים וכ"ז חתיכות והם בכלל המעות הנזכר לעיל. ועל אלו התנאים חתמתי בפנקס שלו ואם באולי ימצא שום תנאי אחר אצלו מלבד אלו התנאים הכל שקר גמור שאני על נפשי לא היה בינינו רק מה שכתוב לעיל בלבד. ובהיות כי בזמן ההוא שהגיע פרעון המעות שלי ושל כ"ר יהודה הנזכר שהיו ביד המעלם שמעתי שהמעלם שבור וכל המעות שבידו מהסוחרים נאבדו כמו שכן אירע בעונות שאבדו כל המעות של הסוחרים שהיו בידו ולכן הוכרחתי לקבל כל מה שנתן לי והלכתי במהרה משם כדי שלא יארע לי כמו שאירע אח"כ לאחרים והסכמתי ללכת לויניציאה וכבר יש לי רשות מכ"ר יהודה הנזכר לעשות במעותיו כל מה שאני רוצה כמו שאעשה במעותי. ובצאתי מאסכנדריא פגעתי ביהודי שהיו בידו המעות שלי ושל כר' יהודה הנז' מהעורות הנז' וקבלתי ממנו הכל והלכתי לויניציאה ועמדתי שם זמן מה כדרך הסוחרים וחזרתי למצרים עם סחורותי וישבתי בפונדק א' עם סחורותי כדרך הסוחרים ובלילה א' בעונותי שהייתי אני בעצמי בחאדה של היהודים כמו שאר הסוחרים ובבקר כשיצאתי מבהכ"נ בא אלי א' מעבדיו של בעל הפונדק ואמר לי תלך לפונדק שבעל הפונדק רוצה אותך וכשהלכתי לשם עם עבדיו אסרו אותי בבית א' של בעל הפונדק ורצו להרוג אותי וצעקתי בקול מר ורחם עלי ה' ששמעו אותי יהודים ובאו לשם ולא הרגו אותי ש"ל ית' ובא בעל הפונדק עם היהודים לחאצל שהיתה בו סחורתי וראו הפתח פתוח והדלת שבור וגם הארגז שבור וג"כ הודה בעל הפונדק שכמעט הוא לקח הכל אמנם כשהלך אצל הבאשה הכחיש הכל עד שראה הבאשה הכתב העשה לי הגנב באותו היום שקרא לי לשם עם היהודים וגזר הבאשה להכותו וליסרו ביסורין גדולים ועכ"ז הוא היה מכחיש וצוה הבאשה שישימו אותו בבית הסוהר עד שיפרע כל מה שהיה כתוב בכתב ההוא שעשה לי ובתוך אלו הימים עברו עלי כמו ג' חדשים באלו הצרות בכל יום ויום כמו שגלוי ומפורסם לכל ובתוך כך היה הגנב מראה עצמו שהוא הולך למות מצד היסורין ההם והיו מפחידים אותי שיהרגו אותי וה' ברחמיו הצילני ונתרצה הגנב ההוא לקיים גזרת הבאשה ונתן לי חלק ממה שלקח וכל מה שלקחתי ממנו הלך מהם החצי או יותר לבאשה ולשריו באופן שלקחו המעות שנתן לי והנכסים שנשארו בידי ממה שנתן לי אינם שוים הרביע ממה שאבד ועוד נכסים אחרים יותר מאלו שלחתים עם יהודי א' לתוגרמה מצד שהיו חסרים ורעים הנכסים ההם ולכן הוכרחתי לשלחם לשם והיהודי שהוליך אותם נפטר באכסנדריא והנכסים בסכנה עד שיעזור ה' וקצתם הבאתי לכאן. יורנו מורה הצדק הדין בזה הענין ושכרו כפול מן השמים: