ועוד הני מורייס בוריס למאי אצטריכי' להני מילי משונות הא פסיקא הלכתא דבין במינו בין שלא במינו מותר מאי אספת בהני טעמי דשנא דקמח מין אסור ומים מין היתר לשרו נאצנועי כל מיני חמץ ואפי' נהמא וכעכי ולטוח בפניהם ודקא מדמו ליה לכיפת שאור הא נמי קשה מן הראשונה דכיפת שאור כיון דיחדה לישיבה וטח בפניה והויא כגון אבנא דיתבי' עלה בטיל ליה דגן מינה לגמרי ונפקא ליה מתורת אוכל וכעפרא בעלמא חשיבא. ועיקר דהא מלת'. מתני' בצק שבסדיקי עריבה אם יש כזית במקום אחד חייב לבער ואם לאו בטל במיעו' כו' ואמרי' עלה חד לישנא ארישא אמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אם יש כזית במקום אחד חייב לבער אלא במקום שאין עשוי לחזק כגון דאית בעריבה דוכתא כגון גומא ואדביק בה בצק ההוא דגן לא בטיל ליה ולא הוה ליה כעריבה אבל מקום שעשוי לחזק כגון שנבקעה עריבה ודבקה ואצטרי' לחזוקה באותו שאור הוי כגון מסמר ובטליה מתורת דגן ורוצה בקיומו שלא תמוט העריבה ותבקע מכלל דפחות מכזית אפי' במקום שאינו עשוי לחזק אינו חייב לבער ואמרי' לישנא אחרינא אסיפא אמר רב יהודה אמר שמואל לא שאנו ואם לאו בטל במיעוטו אלא במקום שעשוי לחזק דבטליה ושוייה כמין מסמר ואיתיה נמי פחות מכזית מכלל דכזית אפי' במקום שעשוי לחזק חייב לבער ומייתי' ברייתא דתניא כלישנא קמא וברייתא בתרא ומקשי' להו אהדדי.
תשובות הגאונים (שערי תשובה) · חלק ר״ע סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig, 1858
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (שערי תשובה), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.