ואמרם אדם עשוי שלא להשביע את בניו אין הדיין מוכיח מזה אלא [כשבאין לגבות] מן היתומים. אבל [הגדול] החי אם הוא טוען זה מעצמו מקבלין ממנו אולם הדיין לא יטעון זה בשבילו כי אם יחייבהו לשלם. ואם העיד עד אחד עדות כזאת והכחיש את העד לא יוכל לטעון טענת מתרושש אלא יפסקו הדין על פי מאמרם כל ששנים מחייבין אותו ממון אחד מחייבו שבועה:
תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק צ״א סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Berlin, 1887
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (הרכבי), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.