והפרק שכתבת באחי אשת אחי אביו ואחי בעל אחות אביו וכל הפרק כולו אין בו ממש. כי אין לנו מפסולי עדות מחמת קורבה אלא מה שזכרה ההלכה בואלו הן הקרובים ומה שהוסיף התלמוד כמו אשת חורגו ובעל חורגתו ונשיהן של אלו הנזכרין בואלו הן הקרובין. הלא תראה מאמר רב נחמן אחי חמותי לא יעיד לי וכו' כי אם לא היו נכנסין בכלל מאמר ההלכה הן ובניהן וחתניהן לא היה אפשר להוסיפם. וכן אמרם אשה כבעלה ובעל כאשתו לא יאמר חוץ ממה שזכרתו ההלכה לא יותר מזה. הלא תראה כי בעלי הקרובות אם לא יהיו קרובים זה לזה לא נפסלו אחד לחבירו רק גיסו בלבד שזכרה אותו ההלכה. ולו היה אחד מבעלי הקרובות פסול לחבירו בעבור אשתו היתה ההלכה מזכרת אותו כמו שזכרה גיסו. ומזה ראיה שהם לא הוסיפו כלום על מה שזכרתו ההלכה:
תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק פ״ט סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Berlin, 1887
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (הרכבי), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.