וששאלת על אמרם החשוד על העריות וכו' ואמרת איך הוא החשד הזה. - התשובה. החשד הזה הוא כשיעידו על אדם שעבר על איסור אחד. ועל ידי זה נעשה חשוד כי כמו שעבר על איסור אחד כן יעבור על איסורים אחרים. ושאלתך אם זה היה בעדים והתראה הלא הוא מחייבי כריתות. אטו חייבי כריתות לאו בני מלקות נינהו והתנן כל חייבי כריתות שלקו נפטרו מידי כריתות. ואמרך כי מקושיית רב ששת ארבעין בכתפיה וכשר מוכח כי מי שחייב מלקות אינו פסול אלא כל זמן שחיוב המלקות נשאר עליו אבל כיון שלקה ניטלה ממנו הפסלות וכו'. הנה כוונת ארבעין בכתפיה אינה כמו שחשבת אלא כוונתו [מי שעבר] עבירה שחייב עליה מלקות יהא כשר. ואין הדבר תלוי בקבלת המלקות ובהנחתן אלא הדבר תלוי בתשובה כמו שאמרו עד שיחזרו בהן חזרה גמורה. ומה שהקשית מאמרם ומודה רב נחמן לעדות אשה שפסול. אין בזה קושייא. כי לא אמרו לעדות עגונה שפסול אבל אמרו לעדות אשה. והכוונה בזה לגיטין וקידושין שבהם יוקחו [דברי העדים] בתורת עדות אבל בעגונה יוקחו בתורת סיפור. הלא תראה כי גוי מסיח לפי תומו משיאין על פיו. וכן זה אם בא בסיפור כדרך הסיפורים מקבלין סיפורו ואם בא בדרך עדות אין מקבלין עדותו:
תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק פ״ח סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Berlin, 1887
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (הרכבי), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.