ומה שזכרת דבריהם הנושא את האשה ופסקה עמו שיזון את בתה שתי שנים וכו'. ואמרת שהברור בשאלה זאת כי כל מה שתתנה האשה על בעלה וכל מה שיבטיחו הקרובים בעת הקידושין אינו קיים אלא בקנין. תמה אני על דבריך אלה. ואיך יכנוס מה שתתנה האשה על בעלה בעת הקידושין עם מה שיבטיחו הקרובים. ומהיכן יצא לך זה. והמשנה תאמר חייב לזונה חמש שנים בפסיקה לבד. ואם עלה זה על דעתך מפני שראית מאמרם בנותם ניזונות מנכסים בני חורין והיא ניזונת מנכסים משועבדים. ואמר התלמוד התם בשקנו מידו. והוכחת מזה שעקר התנאי לא יתקיים אלא בקנין. הנה אין הדבר כן. כי הקנין בזה לא יצטרך אלא לשעבוד הנכסים. אולם התנאי במזונות אינו צריך לקנין כלל:
תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק ת״ס סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Berlin, 1887
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (הרכבי), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.