ומה שזכרת מהצר הנדוניא כשקם עליו מערער והוציאו מיד הבעל. - דעתי שהגדתי לך קודם שאין האחריות על האב ושהדין בזה כדין כל המתנות היא גם דעתי [עתה]. ואמנם מי שאמר שזהו מקח טעות ורצה בשביל זה להוכיח שהאב חייב באחריות. הנה אין במקח טעות מה שיחייב את האב באחריות. ואולם המקח טעות נאמר בדבר הנלקח בעצמו. ר"ל האשה. לפי שיכול לומר לו ידעתי שהדבר שהוצאת [שנתת] לי לא ישאר אצלי לא הייתי נושאה ולא הייתי כותב לה עלי מה שכתבתי. וזהו מקום העיון במקח טעות. ויותר נראה לי שאם הוא [הבעל] עומד בטענה זאת יש לו רשות להחסיר מכתובה כשעור מה שיפסיד מזה. אבל אין לו לחזור על האב שיקבל אחריות. ואין אתם צריכין לעיין בדבר הזה שבו הפסד לנשים. לכן לא תעיינו בענין זה ולא תפרצו בו פרצה:
תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק תנ״ט סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Berlin, 1887
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (הרכבי), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.