תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק שצ״ו סימן ב׳

הלכה שנייה. וכבר מבואר כי חלוקתן בשלחן שני שאינו תחלה בטמאה לא שני כמפורש במסכתא דטהרות. בית שמאי סברי אסור להשתמש בשלחן שני. ובית הלל סברי מותר להשתמש בו. לבית שמאי דסברי אסור להשתמש בשלחן שני כשמקנח אדם את ידו במפה אחר נטילת ידים אין מניח את ידו כשהיא כרוכה במפה אלא על השלחן שאם אתה אומ' מניחה על הכסת גזרה שמא הכסת טמאה מדרס והמפה יש בה לחלוחית שלמים שנטלו לידים ומטמאין אותן משקין שבמפה מחמת כסת וחוזרין ומטמאין את הידים. והקשינו אם אתה חושש שהכסת טמאה מדרס למה לך שמא יטמאו בה משקין שבמפה אמור כי האדם נטמא בה. ומפרקינן ספק מדרסות דרבנן משום טמאת ידים חישינן אבל לטמא אדם לא חישינן. ולא חישין בית שמאי מלהניח יד על השלחן משום דאסרי להשתמש בשלחן שני והולכך שלחן לדבריהן טהור. אבל בית הלל שמתירין להשתמש בשלחן שני אמרי לך לא יניד ידו במפה עליו שמא יניח עליו את המפה שיש בה לחלוחית שלמים שנטל לידיו גזרה שמא יטמאו משקין שבמפה מחמת שלחן ויחזרו ויטמאו את האכלין והקשיא אם שלחן טמא הוא יטמא בעצמו את האכלין ולא צריכא למימר מטמא את המשקין שבמפה והן מטמאין את האוכלין ופריקנן דכיון דשלחן שני הוא אין שני עושה שלישי בחולין ולא מטמי להון לאוכלין אבל מטמא הוא את המשקין שבמפה והמשקין מטמאין את האכלין שעליו כי דפרישנן לעיל דתנן משקין שנטמאו באחורי כלים מטמאין אחד ופוסלין אחד הרי הוא אומ' מטמאיך לא טמאוני ואתה טמאתני כי השלחן שטימא את הידים הוא טימא את האוכלין והמשקין טימאו את האוכלין דבר אחר אין נטילת ידים לחולין מן התורה. משום דקאמרי בית שמאי לבית הלל מאי שנא גבי אכלין שלא יניח אדם מפה שבה משקין על השלחן דלא ליתו אוכלין לידי טומאה ומאי שנא גבי ידים לא גזריתון שלא יקנח ידיו במפה שעל הכסת כדי שלא יבואו ידיו לידי טמאה. וקא מהדרי להו בית הלל אין נטילת ידים לחולין מן התורה והולכך גזרינן משום אוכלין ולא גזרינן משום ידים מוטב יטמאו ידים שאין להן עיקר מן התורה ואל יטמאו אוכלין שיש להן עיקר מן התורה דקא סבר הך דר' אלעזר בן ערך בתרומה ובקדש היא דרחמ' אומ' כ"ל טהו"ר בבית"ך יא"כ' אותו וכת' כל טהור יאכל בשר. אבל חולין דכתי' הטמא והטהור יאכלנו לית לן בה. ורבנן גזרו מפני סרך תרומה ועוד משום סכנה כדמפרש בגמרא דכל הבשר והני הילכאתא דבית שמאי ובית הלל כולהי באוכלי חוליהן בטהרה אבל באחרים לא. והאיי גמרא דהני תרתי הילכאתא תנן בית שמאי אומ' נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס. תנו רבנן בית שמאי אומ' נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס שאם אתה אומר מוזגין את הכוס תחלה גזרה שמא יטמאו משקין שעל גבי הכוס מחמת ידים ויחזרו ויטמאו את הכוס ונטמיוה ידים לכוס ידים שניות הן. ובית הלל אומ' מוזגין את הכוס ואחר כך נוטלין לידים שאם אתה אומר נוטלין לידים תחלה גזרה שמא יטמאו משקין שעל גבי ידים מחמת הכוס ויחזרו ויטמאו את הידים וניטמא כוס לידים אין כלי מטמא אדם וניטמינהו כוס למשקין שבתוכו הכא בכלי שאחוריו טמאין עסיקינן וכי דתנן כלי שניטמאו אחוריו במשקין אחוריו טמאין תוכו ואגנו אזנו וידיו טהורין נטמא תוכו כולו טמא במאי פליגי בית שמאי סברי אסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאין וגזרינן משום ניצוצות ובית הלל סברי מותר להשתמש בכלי שאחוריו טמאין ניצוצות לא שכיחי דבר אחר תכף לנטילת ידים סעודה. מאי דבר אחר הכי קאמרי להו בית הלל לבית שמאי דקאמריתו אסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאין דגזרינן משום ניצוצות ניצוצות לא שכיחי ועוד אדרבה תכף לנטילת ידים סעודה. מתני'. בית שמאי אומ' מקניח ידו במפה וג'. תנו רבנן בית שמאי אומ' מקנח ידו במפה ומניחה על השלחן שאם אתה אומ' על הכסת גזרה שמא יטמאו משקין שבמפה מחמת כסת ויחזרו ויטמאו את הידיים ותיטמייה כסת לגברא גופיה בספק מדרסות דרבנן ובית הלל אומ' על הכסת שאם אתה אומ' על השלחן גזרה שמא יטמאו משקין שבמפה מחמת שלחן ויחזרו ויטמאו את האולכין וניטמי שלחן לאוכלין שבתוכו בשלחן שני עסיקינן ואין שני עושה שלישי בחולין במאי פליגי בית שמאי סברי אסור להשתמש בשלחן שני ובית הלל סברי מותר להשתמש בשלחן שני דבר אחר נטילת ידים לחולין מן התורה מאי דבר אחר הכי קאמרי להו בית הלל לבית שמאי דקאמריתו מאי שנא גבי אוכלין גזרינן וגבי ידים לא גזרינן אין נטילת ידים לחולין מן התורה מוטב ניטמיוה ידים שאין להן עיקר מן התורה ואל יטמא אוכלין שיש להן עיקר מן התורה: