תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק שצ״ז סימן א׳

מילי דמזבין בר קפרא בדינרי. שהיה ממשל משלים ללמד מוסר ודרך ארץ ודרכי ניהוג העולם ונוטל שכר על זאת. אדכפנת אכול. עודך רעב אכול כשם שהרעב אם אוכל בשעה שהוא רעב או אחרי כן כמעט הרי הוא אוכל בתאוה ונהנה במאכלו ואם מעכב הרבה המרה הירוקה גוברת עליו וכחו כחש וכשבא לאכול אין יכול לאכול הרבה כך בעיסקי העולם הזה והעולם הבא כענין שכת' כ"ל אש"ר תמצ"א יד"ך וג' ופתרונו בזמן שכוחך עלך וכי דתניא (אמ') ר' שמע' בן אלעזר אומ' עשה עד שאתה מוצא ומצוי לך ועודן בידך. ואם תניח צרכי היום וחובותיו למחר דיו ליום השני לעמוד בצרכיו וחובותיו ואיך יעמוד בשלאתמול. וכשם שהרעב בערב ודוחה אכילתו לערב שני אין יכול לאכול אפילו אכילה שלעת אחד וכשלכן שלכמה עתים. כן פתרון אדכפנת אכול ואדצהית שתי. דברי חכמה יפים במשל שמצוי תמיד וידוע לכל. ופירוש אדרתחא קידרך שפוך גם כענין הזה. בזמן שיש בידך עשר שאתה יכול לפזר ממנו ולעשות חסדים שנמצא מה שבידך כמים רותחים בקדרה ונשפכין לחוץ כי הקדרה לא תכילם לפיכך מה שניטל מן הקדרה באותה שעה הרי הוא נשמר ויכולין בעליו לעשות בו חפצם ולהאכיל ממנו עניים אם נוטלין ממנו מחסרין את הקדרה בדעת ואם מעלימין עין הרי הוא נשפך ארצה כי אין הקדרה מכילה אותו ואבד מבעליו. וכך משל שלממון. קרנא קריא ברומי. היה מפרש כי רגילין ברומי להכריז בקל קרנא משרוקיתא ולומר כך: