תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק שצ״ד סימן א׳

ששה דברים מרפאין את החולה. כיצד מרפאין ופירוש כל חדא וחדא. תחלה דע כי לא כענין רפואות שהיו הראשונים עושין רפואות שלעכשו. ויש כמה דברים שהיו הראשונים יודעים שיש במאכל זה שאין יודעין אותו עכשיו. ואין לסמוך עכשו על אותן רפואות לפי שאין אנו יודעין היאך רפואה בהן. ועוד אין לך דבר מיוחד מרפא לכל חלי אלא כל אחד יש בו רפואה לדבר אחד. וזה שהוצרכנו להזכיר ששה דברים אילו לומר כי יש בהן מזון ואף יש בהן רפואה. כרוב בלשון ישמעאלי כרוב. יש בו הועל מן השכרות וגם משלשל הוא ומימיו מתירין את הבטן. תרדין בלשון ישמעאלי סלק. אף הן מימיהן מתירין את הבטן ויש בהן מירוק ומועילין לפתח סיכור שבכבד ומועילין בכאב הטחול. מי סיסין יבשה מפרשין אותו מיא דקובלי והן עשבים שנקראין בלשון ערבי באבונג. שורין אותן במים ורוחצין במימיהן ושותין נמי מהן והן סגלגלין ודומין לסיסין. מפרש במי שאחזו קורדיקוס למישרא סיסין יבישתא במיא למים דסיסין רטיבתא במיא. קבה לא הקבה שבבהמה גדולה היא אלא שבבהמה קטנה והיא הנקראת אנפחה. שמעמידין בה את הגבינה. יש בה כמה מיני הועיל להברות ולהעלות בשר. רית. אמרו חתיכה קטנה יתרה שנמצאת על לב שלכבשים קטנים שיונקין חלב ונקרא אללבלאב ונקראת אלחלוה. ויש בה כמה מיני הועיל. יותרת הכבד כמשמעה. מרפאין בהן את בעלי שברירין שבעין שנקראין בלשון ישמעאלי אלעשא ואלשבכרה: