וריש לקיש דאכיל עד דמאריד. שאמרת ממאי מאריד. מאריד מאימתא דבי נשיאה שיש מאכלות שהן עושין באדם כגון שכרות כשם שהשכור מורד מלהיות עליו אימה כך האוכל את אותו המאכל מורד מלהיות עליו אימה. וכך היה ריש לקיש כפוף תמיד לבי נשיאה ובזמן שאוכל מאותן המאכלות מורד ויוצא מלכוף להן עד דמשדרי בלושי ומיתו ליה וחוזר כאדם שיינו פג ונוער:
תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק שצ״ג סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Berlin, 1887
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (הרכבי), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.