תשובות הגאונים (הרכבי) · חלק ק״ח סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ושאלת אם טען הבעל שלא עשתה כלום במעשי ידיה שחייבת היא לו. התשובה בזה היא כמו שאמרת שהוא סבר וקביל. ומה שלקחה מפירות קרקעותיה שהם שלו דינם כדין פירות מקרקעות שלו בעצמו. הלא תראה אמרם פירות המחוברין בקרקע בכניסתה שלו וביציאתה שלה והתלושין מן הקרקע בכניסתה שלה וביציאתה שלו. ואם היא מכחשת והבעל לא יברר הכמות - לשאלה זאת נתן לך יסוד שתשען עליו והוא. שכל תובע שלא יברר כמות תביעתו נאמר לו ראה כמה הוא הסך הפחות שאתה תובע מבעל דינך כדי שתוכל לישבע וליטול כשיהפך עליך את השבועה. ואם אמר תביעתי היא לא פחות מכך וכך אפילו אם יהא רק שוה פרוטה נחייבהו עליו שבועת היסת ונכניס השאר מה שיחשדהו בשבועה שאינו חייב לו לא מה שתובעהו בבירור ולא זולת זה מפני שהשאר [מן התביעה] המסופק נכנס בשבועתו על ידי גלגול. ואם לא יתבע מבעל דינו בברור אפילו שוה פרוטה הרי שבה טענתו להיות ספק ואין מחייבין על הספק יותר מחרם סתם:
נחלת הכלל · Berlin, 1887

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הגאונים (הרכבי), מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.