תשובה מאהבה חלק א · חלק צ״ח סימן ב׳

ואבוא היום אל העיון מה שנלע"ד ליישב בעל הלכות א"י וז"ל תוספות ריש שחיטות חולין הכל שוחטין כתוב בה"ל א"י דנשים לא ישחטו כו' ואין נראה דאפילו במוקדשין שוחטות לכתחלה כדאמרינן פ' כל הפסולין כו' והא דלא קתני הכל שוחטין אחד אנשים כו' איצטרך למתני נשים משום דבשאר עבודות נשים פסולות אפילו כהנות עכ"ל ואמרתי המשך דבריהם בסדר נאה ומתקבל כי הנה ילה"ק לפי שנוייא קמא דהכא עיקר והתם איידי דתנא שאר פסולי' כו' מאי קא משני הש"ס ר"פ כל הפסולין (זבחים ל"ב ע"א) ה"ה אפילו לכתחלה נמי ומשום דקא בעי למיתני טמאי' כו' הרי טמא במוקדשין גופי' לא איצטרך התם אלא איידי דתנא שאר פסולין ואיך שייך לומר דנקט דיעבד בשאר פסולי' משום טמא מוקדשין וצ"ל דשם בזבחים קאי התלמודא לפי האיבע"א דהכא דהתם עיקר ושפיר קאמר שם משום דקא בעי למיתני טמא במוקדשין אבל לשנוייא קמא דהכא עיקר כו' י"ל באמת דנקט שם לשון דיעבד משום נשים דלכתחלה לא ישחטו כהלכות א"י ואין להקשות אפילו אי הסוגיא דהתם קאי לאיבע"א דהתם עיקר עכ"ז ה"ל למימר איידי דקא בעי למיתני נשים דתנא לי' ברישא ז"א לשטת ה"ל א"י אין חילוק בשחיטו' נשים בין חולין לקדשים דלעולם לכתחלה לא ישחטו ואיך שייך לומר איידי דקא בעי למיתני נשים בקדשים תנא נמי שאר פסולין מה הענין נשים בהלכות קדשים עיקר וי"ל דתוספות הרגישו בזה ולכך כתבו תוך כדי דיבור והא דלא קתני כו' וסיימו גבי קדשים איצטרך למיתני נשים משום דבשאר עבודות נשים פסולות אפילו כהנות א"כ גם נשים איכא שמה רבותא. אמור מעתה כל דברי תוספות לשטתייהו דנשים שוחטות לכתחלה והוקשה להם למה לא תנא הכל שוחטין א' אנשים כו' והוכרחו לחדש דגם נשים איכא התם רבותא אבל לשטת ה"ל א"י דאין נשים שוחטות לכתחלה ולק"מ קושית תוספות דליתני הכל שוחטין א' אנשים וא' נשים ודוק (ועיין עוד לקמן בסמוך אי"ה).