תשובה מאהבה חלק א · חלק פ״ז סימן ז׳

וכופין אותו לקיים המצוה מיד ושלא להחמיצה כמ"ש הט"ז סימן של"א בי"ד ס"ק ל"ב וז"ל ומזנ"ל סמך למה שנוהגין לכוף החתן בשעת קבלת נדוניה שלו ליתן מעשר כדאשכחן כאן שמוציאין מידו אלא שמחלקי' את המעשר לקרובי החתן והכלה שהם קודמין לשאר עניים בזה דגם במעשר עני מצינו כן כמ"ש הב"י סימן רנ"א בשם המרדכי דיש זכות לקרוביו בזה וראיתי קצת אומרים דוקא מן הנדן שהכלה נותנת להחתן מפריש מעשר אבל לא ממה שאבי החתן נותן לבנו מטעם שאביו נתן כבר מעשר ותמהתי מאין הרגלים דאטו יש חיוב על הממון כאן דתוכל לומר שהממון כבר נפטר ממעשר הלא חובת גברא הוא שהוא חייב לתת ממה שחננו הקל ית' ומה לי' שנתן לו אביו או חתנו ודאי דעת משובש אומר עכ"ל ותיוהא חזינא בדברי הט"ז לכאורה במה דשדי נרגא בדברי המון האומרי' דממה שאבי החתן נותן לבנו כבר נפטר מן המעשר שנתן אביו וסתר הוא דבריהם במה שהמעשר אינו חובת ממון כ"א חובת גברא ולכאורה עדיפא מיני' מצי למיפרך דמ"ש נדן הכלה דחייב במעשר הלא גם אביה נתן מעשר ממעותיו ואם חובת ממון הוא גם ממון מצד הכלה כבר נפטר ממעשר שנתן אבי הכלה, ואפשר דס"ל ממון אביו דוקא ה"א דלא בעי עשורי דמ"ש אב ומ"ש בנו דבשלמא ממון חותנו דמעלמא קאתי לי' והוי לי' ריוח חדש גבי' בעי עשורי משא"כ ממון אביו דשלו הוא כי הוא ראוי ליורשו וכאלו מונח בקופסא דמי וע"כ סלקא אדעתייהו דלא בעי עשורי' ובסברתו סתר גם דבריהם במ"ש מעשר חובת גברא הוא לתת ממה שחננו האל יתברך ואם כן גם מירושה צריך ליתן ומהיכי תיתי לא יתן מממון שנתן לו אביו והיינו דמדייק בלשונו אטו יש חיוב על הממון דנוכל לומר שהממון כבר נפטר ממעשר כו' דכל שנוי רשות צריך לעשר.