תשובה מאהבה חלק א · חלק פ״ז סימן י״א

הפוך בה הפוך בה אפשר וקרוב לודאי דמהר"מ ר"ב הנ"ל ס"ל דמדרבנן היא והא דקאמר שאינו אלא מנהג שנהגו כל הגולה היינו נמי מדרבנן מדלא קאמר להדיא שאינו מדרבנן רק דה"ק אעפ"י שאינו מן התורה אלא מנהג וכו' ולכאורה דבריו סתומי' דמן הקצה אל הקצה מדבר דהדרך הממוצע בניהם הוא דרבנן ומדכתב שאינו דאוריי' ול"ק להדיא שאינו אלא מנהג דאם יאמר שאינו אלא מנהג בודאי ידעינן שאינו דאוריית' ואפילו מדרבנן ליתא ואינו אלא מנהג אבל מדקאמר שאינו מן התורה ש"מ דהאי מנהגא דקאמר היינו מדרבנן מדלא הזכיר מדרבנן בפי' או יאמר שאינו מדרבנן וממילא ידעינן דפשיטא שאיני מן התורה ואם כן אפשר דמהר"מ ז"ל ראה דברי תוספות ופסק כוותייהו והב"ח נשאר במבוכה דס"ל שאיני אפילו מדרבנן ולא די שלא ראה דברי התוספות אלא גם דברי מהר"מ אשר עליהם בנויים כל דברי הפוסקי' בענין מעשר כספים ועיין בסימן רמ"ט בש"ע בהג"ה ובט"ז שהשיג על חמיו הגאון ב"ח והביא כמה דיני מעשר ובסימן של"א השיג עליו להדיא וכתב שגם הב"י ס"ל שהוא מדרבנן ומייתי לי' בשם כל הפוסקים ובשם ירושלמי ותמהני עדיפא מיני' ה"ל למימר דגם הרמב"ם בה"ל מ"ע פ"ז וז"ל וכמה עד חמישית בנכסיו מצוה מן המובחר ואחד מעשרה בנכסיו בינוני פחות מכאן עין רעה ולעולם לא ימנע וכו' הרי להדיא שלשון הב"י בספרו הגדול אשר העתיק בש"ע סימן רמ"ט הם ממש דברי הרמב"ם ולמה זכר הט"ז שהב"י כתב להדי' מהירושלמי כו' עדיפא מיני' הל"ל דגם הרמב"ם עצמו כ"כ ומאי אית לך למימר דבדברי הרמב"ם תשובתו בצידה דאינו חיוב כ"א מצוה בעלמא ואם הי' בו צד חיוב אפילו מדרבנן לא נתנו דבריהם לשעורי' דמדה הרעה דכיון דא"א לו להיות עין רעה דחיובא רמי' עלי' לאפרושיא מעשר' ומכ"ש בסיפא תגדל התמי' דקאמר ולעולם לא יפחות משלישית השקל וכו' כיון דחיובא הוא להפריש לפחות אחד מעשרה מיהו סיפא אפשר ליישב דקאמר אעפ"י שלא הרויח באותו שנה כלום ואין עליו חיוב מעשר עכ"ז לא יפחות משלישית השקל משא"כ ברישא ובמציעתא מוכח שפיר דליכא חיובא ואם כן דברי הט"ז צל"ע לענ"ד שכתב בשם הב"י דס"ל שהוא חיובא מדרבנן מיהו מדברי הרמ"א ז"ל שם סי' רמ"ט בהג"ה משמע דס"ל דלשון הרמב"ם מיירי בענין מעשר מדמיית' עליה הלכות מעשר שם.