תשובה מאהבה חלק א · חלק פ״ה סימן ג׳

והדבר פשוט יותר מבעית' בכותחא שאין חילוק בזה בין מילה בזמנה למילה שלא בזמנה כי אין חילוק ביניהם אלא לענין דחיית שבת וי"ט וכן משמעות מר"ח שמביא המהרש"ל שם שאין חילוק ביניהם וז"ל הטור וש"ע סימן ש"ס המת והמילה המילה קודמת שזו מצוה לחיים וזו מצוה למתים עכ"ל אם כן מה הבדל יש בין מילה בזמנה למילה שלא בזמנה וז"ל המרש"ל בטעמא שם ועוד עיקר שפטרו אותו מכל המצות משום כבוד המת כדי שיעסוק עם מתו וזהו כבודו כמו שאמרו ז"ל בירושלמי מת אחד במשפחה ידאגו כל המשפחה נולד בין זכר נתרפאה כל המשפחה והכנסתו לברית היא לידתו דהא גר במילתו אמרינן כקטן שנולד דמי ואם כן כבוד המת הוא וש"ר עכ"ל גם מזה נראה שאין לחלק בין מילה בזמנה למילה שלא בזמנה ולענ"ד חמיר בזה מילה שלא בזמנה ממילה בזמנה כי מילה בזמנה עכ"פ כל היום זמנה כל יום השמיני אלא שזריזין מקדימין מצפרא משא"כ מילה שלא בזמנה כל שעתא ושעתא זימנא ועיין תוס' (קדושין כ"ט א') ד"ה אותו ותחלת דבריהם שם אליבא דכ"ע עייש"ה וכ"כ המג"א בא"ח סימן רמ"ט ס"ק ה' וז"ל ומילה אעפ"י שעבר זמנה כיון שהי' חולה בשמיני מקרי זמנו קבוע דכל שעתא ושעתא זימני' הוא דאסור להניח ערל עכ"ל וכן הוכיח בסימן תקמ"ח ס"ק יו"ד עיי"ש וצל"ע קצת ממ"ש סימן תמ"ד ס"ק י"א וי"ל.