והדבר פשוט יותר מבעית' בכותחא שאין חילוק בזה בין מילה בזמנה למילה שלא בזמנה כי אין חילוק ביניהם אלא לענין דחיית שבת וי"ט וכן משמעות מר"ח שמביא המהרש"ל שם שאין חילוק ביניהם וז"ל הטור וש"ע סימן ש"ס המת והמילה המילה קודמת שזו מצוה לחיים וזו מצוה למתים עכ"ל אם כן מה הבדל יש בין מילה בזמנה למילה שלא בזמנה וז"ל המרש"ל בטעמא שם ועוד עיקר שפטרו אותו מכל המצות משום כבוד המת כדי שיעסוק עם מתו וזהו כבודו כמו שאמרו ז"ל בירושלמי מת אחד במשפחה ידאגו כל המשפחה נולד בין זכר נתרפאה כל המשפחה והכנסתו לברית היא לידתו דהא גר במילתו אמרינן כקטן שנולד דמי ואם כן כבוד המת הוא וש"ר עכ"ל גם מזה נראה שאין לחלק בין מילה בזמנה למילה שלא בזמנה ולענ"ד חמיר בזה מילה שלא בזמנה ממילה בזמנה כי מילה בזמנה עכ"פ כל היום זמנה כל יום השמיני אלא שזריזין מקדימין מצפרא משא"כ מילה שלא בזמנה כל שעתא ושעתא זימנא ועיין תוס' (קדושין כ"ט א') ד"ה אותו ותחלת דבריהם שם אליבא דכ"ע עייש"ה וכ"כ המג"א בא"ח סימן רמ"ט ס"ק ה' וז"ל ומילה אעפ"י שעבר זמנה כיון שהי' חולה בשמיני מקרי זמנו קבוע דכל שעתא ושעתא זימני' הוא דאסור להניח ערל עכ"ל וכן הוכיח בסימן תקמ"ח ס"ק יו"ד עיי"ש וצל"ע קצת ממ"ש סימן תמ"ד ס"ק י"א וי"ל.
תשובה מאהבה חלק א · חלק פ״ה סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
