תשובה מאהבה חלק א · חלק פ״ה סימן ד׳

ואפילו אם נניח מזה עכ"פ שוה למילה בזמנו שכל יום ויום עובר ועיין בהגהות רמ"א י"ד סימן רס"א אבל לדחות יום שלום ולומר הואיל והיא שלא בזמנה כיון דאדחי אפשר לדחות עוד הא ודאי ביטול מצוה ועומד ערל ואם גדול הוא עומד באיסור כרת ולמה להו לאמוראי למודים על מילה שלא בזמנה בלא"ה אפשר לדחות ומהיכא תיתי תדחה שבת ועוד הא כתב הרמב"ם פ"א מה"ל מילה הל' ט"ו כל מי שאינו דוחה את השבת אינו דוחה את הי"ט ראשון ודוחה את י"ט שני כו' עיין שם בכ"מ ועיין ש"ך י"ד סימן רס"ו ס"ק ח' וק' כיון דאידחי' לדחי עוד עד אחר י"ט ולמה תדחה י"ט שני של גליות ועוד דהא הש"ך י"ד סימן ש"ה ס"ק י"ב מביא בשם ר' אליהו בן חיים ז"ל על תינוק בכור שחלה ולא נתרפא עד יום ל"ח נראה אע"ג דמצות פדיון הבן נעשית בעיקר זמנה יש להקדים מצות מילה משום דמילה היא אות הכנסת ברית כו' עכ"ל פקח עיניך וראה דמצות מילה שלא בזמנה קודמות אפילו למצוה אחרת בזמנה ועיין (יבמות ל"ט א') דאין ממתינן על הקטן עד שיגדיל אף שביאות קטן עדיפא מחליצת גדול וה"ה על חליצת גדול אם הוא במדינת הים אפילו חליצת גדול עדיפא עייש"ה בתרי לישנא דכל שהוי מצוה לא משהינן מכ"ש מצוה החמורה שנכרתו עלי' י"ג בריתות והמשהה אותה ישים על לבו מה דאמרו ז"ל כל הזכיות שעשם משה רבינו ע"ה לא תלו לו בשעה שנתרשל מן המילה כ"ז כתבתי לזכרון יום הנ"ל אולי יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות ושלחתי הדברי' לגדולי העיר ות"ל יתברך הסכימו עמי והרב המאור הגדול מוה' יעקב גינצבורג נר"ו שלח אל המוהל מי שצוה לדחות את המילה המורה הזה טעה. ואחרי שנים רבות אשר כתבתי תשובה זאת ה' אנה לידי ס' ברכי יוסף וראיתי שמביא דברי הרב מהר"י עאייאש בשו"ת בית יהודה חלק א"ח סימן ה' דמסכים עם פסק הט"ז וכתב אבל בשו"ת ב"י ח"ש סימן עין מסכים לדברי מור"ם דהיינו באופן אם אפשר למול בו ביום ואבי הבן הוא המוהל ולזה הסכים בעל ברכי יוסף ומביא עוד שם שו"ת הרב מוה' זרחי' גוטה שהורה למסור המת לכתפים בפירוש ולמול את בנו עייש"ה ובין כל הדעות יחדו נראה שהמורה אשר סתר הוראתי ודחה הברית ליום השני אין לו על מה לסמוך ועל דבר הוראה למסור המת לכתפים שאינו נוהג במדינה זו צריך תלמוד הלא נודע אחרי שבאה הפקודה להשהות את המת יום או יומים עשינו כמה פעמים אסיפת ב"ד בצירוף רבינו הגדול בדורו מוהר"י סג"ל לנדא אב"ד ור"מ נ"ע אולי באפשרי למסור המת לכתפים למען נוכל להקל על האוננים ועל האבלים שלא יאריכו עליהם ימי אבל ויצא הדבר להלכה ולמעשה מכמה טעמים שאין לנו לשנות מנהגנו ושלא למסור לכתפים ושלום ולראי' חתמתי. ה"ק אלעזר פלעקלס.