תשובה מאהבה חלק א · חלק ח׳ סימן ז׳

הנה כאשר שמע עזרא הסופר שהתערבו זרע קודש בע"ה קרע בגדו ומעילו ומרט משער ראשו וזקנו וישב משומם עד שקימו וקבלו היהודים שבנותיהם לא יתנו לבניהם ובניהם לא ישאו בנותיהם ולא ידרשו שלומם וטובתם עד עולם עיין בארוכה בספר עזרא סי' ט', והנה על זנות בפלגש בגבעה ובני בנימן עזרו לאחיהם החוטאים ונפל העוזר וכשל העזור וכלו יחדו והחרימו על כל השבט שלא לבוא בקהל ה' אלא בעבור חסרון כל השבע מישראל תהו עד הראשונות ועיין היטיב במהרש"א חי"א פרק יש נוחלין ומצאו ההיתר בלשון החרם עצמו איש ממנו לא יתן את בתו דרשו ממנו ולא מבנינו ואמרו עוד מקרא קראו ורחקו מקרא קראו וקרבו ואף המה חטאו לפני המקום ב"ה כדאמרו בפרקי דר"א א"ל הקב"ה קנאתם על זנות ולא קנאתם על פסל מיכה ועמדו והתירו אבל קשר הרשעים האלה שאינם מן המנין כי משחתם בהם ע"א ודבר ערוה והמה מוחרמים בכל החרמות והאלות והקללות והנדוי' והשמתות מכל גאוני הדור אשר היו לפנינו כמבואר בקונטרס שפת אמת ובקונטרס אספקלרי' המאירה מי יחמול ויחוס על זרעם זרמת סוסים להביאם בקהל ה' ואין טוענן למסית ומדיח והתורה אמרה ולא תחוס עיניך עליו ולא תחמול וגו'.