תשובה מאהבה חלק א · חלק ע״ט סימן ב׳

לכאורה רציתי לומר שדינה כדין טעתה במנין יום אחר וטבלה ושמשה שנתבאר בי"ד סימן קצ"ו סעיף י"ב כי בין לתירץ ר"ה ב"ח עירובין (ל"ו א') שאני טומאה הואיל ויש לה עיקר מן התורה ופירש"י בד"ה הואיל וכו' דיש לו טומאה מן התורה כו' עכ"ל ה"ה בכתמים דטומאות דמי להדדי ויעיין ברש"י שם ד"ה קסבר תחומין דרבנן ומכ"ש לתירץ אחר דר' יוסי מחמיר בכל ספיקי אסורי דרבנן דאתחזק אסורא ודאי אשה זו בחזקת טמאה דרבנן מפאת הכתם שמצאה וזהו לדעת הש"ך י"ד סימן ק"י אות כ' דקיימ"ל כר' יוסי וכן נראה מתשובות הרשב"א ואף שבעל מנחת יעקב בכלל ס"ס אות ל"ו חולק על הש"ך בזה והאריך להקל היינו דוקא באיסור דרבנן דלית לי' עיקר מן התורה כמבואר שם אמנם לפמ"ש הפר"ח בכללי ס"ס אות ט"ו וט"ז דאף באתחזק אסורא ספקא דרבנן לקולא וכי היכא דבתרי ספיקי בדאורית' מקלינן אף בדאתחזק אסורא ה"ה בחד ספיקא דרבנן אפי' באתחזק אסורא ואפילו בטומאה קלה ספיקו טהור דקיימ"ל כת"ק דר' יוסי וכן דעת הרמב"ם פרק יו"ד מה"ל מקואות הל' ו' ויעוי"ש במ"ל בארוכה דאפילו בדבר שיש לו עיקר מן התורה ספק דרבנן לקולא אף דאתחזק אסורא כמבואר במ"ל בהלכות בכורות פ"א הל' א' בסופו כללו של דבר לשטת הפוסקי' דס"ס מהני לאיסור תורה אף באתחזק אסורא מהני בדרבנן בחד ספיקא אפי' אם נתחזק האיסור ואף שלכאורה נראה מתוס' (כריתות י"ז ב') ד"ה מדסיפא דאפי' בס"ס מייתי אשם תלוי משמע דלא מהני ס"ס באיסור תורה אי איקבע אסורא ה"ה ספק אחד בדרבנן אי איקבע אסורא ומה נעמו בזה דברי רבינו הגדול בתשובותיו חלק אה"ע ס"ס מ"ג ועיין מ"ש הגאון בעל כרתי ופלתי סי' ק"י ס"ק למ"ד ודבריו דחוקים ורחוקים ממרכז האמת דמוקי בשלשה חתיכות אשר לא עלה מעולם על כוונת תוס' יעיי"ש ומה שהוסיף להקשות מהא דאמרינן בגיטין ובנזיר האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה ולא נודע אסור בכל הנשים דלמא קידש קרובתה וקשה הא איכא ס"ס דלמא לא קידש כלל שום אשה ואת"ל קדש דלמא לאו קרובת אשה שרוצה להנשא היא והניח בצ"ע נעלם ממנו שכבר הקדימו בזה הט"ז והב"ש באה"ע סי' ל"ה ס"ק כ"ח ומה שסיים הב"ש שם ולא מהני ס"ס כזה באיסור דאוריית' עכ"ל ר"ל לשטת הר"י אבל לשטת ר"ה הוי שפיר ס"ס ואין כאן מקומו.