עוד אחת אנכי שואל בטובו ובמדת ענותנותו כי אל מי מקדושי' אפנה הוא גדלני כאב מנעורי עד היום הזה והבן שואל לאביו והנה שאלה זאת איננה נחוצה כי כבר הוריתי להקל ואולי שגיתי אשא אל שמים ידי בצלותי ויסלח לי כי שגנה היא מעשה באשה אחת מנשי בני עירי שהיתה נדה והפסיקה בטהרה כדת של תורה והתחילה למנות שבעה נקיים וביום הראשון למנינה מצאה כתם אדום יותר מגרים ושאלה את פי והוריתי לה שהיא טמאה וצריכה ספירה חדשה וכן עשתה והתחילה למנות מספר הימים מיום מחרתו כדין וספרה יום יום ובדקה בכל יום כתק"ח ומצאה טהורה וטבלה ושמשה ויהי בקר והנה האשה השכנה עמה מגרת ביתה זאת אומרת מה עשית כי טבלת בלילה העבר טעית בחושבנך ליל הבא הוא ליל טבילה ולא ספרת רק ו' ימים נקיים והאשה אומרת יפה חשבתי ימים שבעה וכדין ספרתי עכ"ז באה האשה אלי נעצבת בקשת רוח ובפחי נפש מלאה דאבה ושאלה את פי כדת מה לעשות כי לבה נוקפה פן דברי חברתה אמת אף לפי דעתה אין לה שום ספק שכדין טבלה כדת ספרה כי דקדקה בתשבונה כי ספרה יום יום עד מלאות שבעה נקיים אעפ"כ להורות לה אם צריכה טבילה אחרת ואם צריכה כפרה ועל מספר תעניתים אינם מקפידים במדינה זו כי זה יותר מחצי פרנסתם.
תשובה מאהבה חלק א · חלק ע״ט סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
