תשובה מאהבה חלק א · חלק ע״ב סימן ה׳

מ"מ ק' להוצי' נגד הרי"ף והמרדכי דלא מהימן בזה"ז בטענת אבד פרוסבול דהרי הרי"ף השמיט הך דר"נ ורב (הן אמת בהרי"ף אשר לפנינו מביאים אבל כבר נרא' מכל הראשונים שנוסחא מוטעת היא) אמנם כבר כתב הסמ"ע בח"מ סימן כ"ה ס"ק י"ט בשם המרדכי בכ"מ הל' כרב אלפסי אם לא במקום שתוספות חולקים עליו ובסוגיא שלפנינו תוספות ס"ל דנאמן אפילו בלא שבועה ועיין במהרי"ק והנה בלמדי עם תלמידים מסכת גיטין רציתי לומר מה שהשמיט הרי"ף הך דר"נ עפ"י מ"ש הכ"מ פ"מ מהל' שמיטה הל' כ"ד על מה שכתב הרמב"ם המוצי' שטר חוב אח' שביעית ואין עמו פרוזבול אבד חובו ואם אמר הי' לי ואבד נאמן שמזמן הסכנה ואילך בעל חוב גובה שלא בפרוסבול עכ"ל וכתב הכ"מ וז"ל ונר' מדבריו כאן ובפי' המשנה שהיא מפרש שבזמן הסכנה דהיינו שגזרו העכו"ם גזרה על המצות היו יראי' לשמור פרוסבוליה' התקינו שיהי' המלוה נאמן לומר פרוזבול הי' לי ואבד ואעפ"י שעברה הגזה נאמן לומר פרוזבול הי' לי ואבד שלא לחלק בין זמן לזמן ורשב"ג מפרש הוא והל' כמותו ואת"ל שהוא חולק הא קיימ"ל כ"מ ששנה רשב"ג במשנתנו הל' כמותו עכ"ל וילה"ק אם כן מאי פריך הש"ס (גיטין ל"ז ב') על רב נחמן דאמר נאמן לומר אבד פרוסבול מהמתני' וכן בע"ת שמוציא שט"ח ואין עמו פרוסבול הרי אלו לא יפרעו ופירש"י אלמא לא מהימן לומר הי' לו ואבד דא"כ בדטעין הי' לי ואבד עסקינן דאי ל"ה צריכה למימר שביעית משמטת ומשני הש"ס תנאי היא דתני כו' מאי פריך דהא רב ור"נ בודאי אחר גזרה היו דורות רבות אחר רשב"ג והל' כרשב"ג בין שמפרש ובין שהוא חולק אם כן יפה אמרו דנאמן אע"ג דעברה הגזרה שלא לחלק בין הזמנים כמ"ש הכ"מ אמנם ז"א דהש"ס פריך על מה דאמרו שם מ"ט כיון דתקינו רבנן פרוסבול לא שביק התירא כו' וק' ל"ל הך טעמא תיפוק לי' דהוו אחר הגזרה ולכך נאמן לומר פרוסבול הי' לי ע"כ דהש"ס בקש למצא טעם אף קודם הגזרה ופריך הש"ס שפיר דקודם הגזרה אף רשב"ג מודה הרי אלו לא יפרעו אמור מעתה לדידן אחר הגזרה אין נ"מ כי בכל עת נאמן לומ' אבד פרוסבולו שלא לחלק זמן לזמן ויפה השמיט הרי"ף הך דר"נ והעתיק מתני' דהכותב כצורתה וממילא קיימ"ל הל' כרשב"ג בין שהוא מפרש ובין שהוא חולק ומעתה גם לדעת הרי"ף אם טען מסרתי מלי' לב"ד נאמן והא דלא הביא הרי"ף ז"ל זה משום דלא נזכר זה מפורש בגמרא וזהו דמסירת מלים מהני מביא הרי"ף ז"ל בהלכות שהעתיק רבנן דבי רב אשי מסרין מיליהו ר' יונתן מסר מילי לר"ח בר אבא א"ל מי צריכנא מידי אחרינא א"ל לא עכ"ל וסברה פשוטה לקבל אי טעין ואמר עשיתי כן שהוא נאמן דחזקה לא שביק אינש היתרא במלתא דלית בי' טרחא.