תשובה מאהבה חלק א · חלק ס״ז סימן ו׳

אבל מה שרצה מעלתו נ"י להמציא לא אבה יבמי וכן לא חפצתי לקחתה הוא ענין שלם ונקראת בפ"ע ולא ניתנה לכתוב והאריך בזה אהובי ידידי מעלתו נ"י לא ידעתי מנא לי' הא דהא לדעת הפר"ח וב"י לשטת הרמב"ם שלש תיבות בשטה אחת א"צ שרטוט ואין בו משום איסור מגלה ועוד הא כתב הראב"ן בגיטין וז"ל אין כותבין מגלה להתלמד בה נראה לי דוקא מגלה שהיא פרשה אבל פסוק אחד או ב' או ג' כותבין דהא בתלמוד כותבין פסוק א' ב' או ג' גם בפיוטים גם בהגדה של פסח עכ"ל ומה שתמה בעל בני יונה מטבלה של פרשת סוטה דהתם לא הי' כ"א פסוקי' שצריך הכהן לכתוב והשביע ואינו כ"א משלש ועד ארבע פסוקי' מפ' סוטה וכן תמה מגיטא דחליצה דלא הי' כ"א ב' פסוקי' עיין שם ולענ"ד משום הא אין סתירה כ"כ להראב"ן דשאני פ' סוטה וגט חליצה דכל הענין מבואר שם והוי כפרשה שלימה ויש בזה משום איסור מגלה והראב"ן מיירי במקום שאין כל הענין מבואר מתוכו דהיינ' שכתב לא חפצתי לקחתה או לא אבה יבמי אם שרטט וכתב אין בזה משום איסור מגלה ואפילו אם נקבל דברי בני יונה נגד הראב"ן עכ"פ דוקא פסוק א' שלם הוא משום איסור מגלה וכן נראה מהרמב"ם בתשובה שהביא רי"ו אבל לא חפצתי לקחתה או לא אבה יבמי שאינו אפילו פסוק שלם ואין שם יתרון הכשר על יתר פסוקי' שבפרשת יבמין דבכלן תורה אחת חלצה ולא קראה חליצה כשרה דקריאה לא מעכבא ואעפ"כ מצאתי לידידי חבר טוב היא הר"ש בן התשב"ץ בתשובותיו סימן תפ"ב גם הוא חשב ליישב הרמב"ם עד"ז אם בשלש תיבות ונגמר הענין כמו מים טהורים בכלי שוב אין קפידא לדעת אם בכלי חרש או בכלי כסף שאינו אלא תוספות ביאר וצריך לשרטט אבל אם כותב מים קרי' על עדין לא נגמר הענין וא"צ שרטט ועתה הבריית' דתני ג' כותבין מיירי שלא נשלם הענין וא"צ שרטוט וכשם שמפרש דברי התלמוד כך מפרש דברי הרמב"ם הכל על סיגנון הזה ועויש"ה גם בדברים האלה לא נחה דעתי ועיין עוד לקמן אי"ה בד"ה עכ"פ.