ולא עוד אלא שנראה לענ"ד ראי' מהימנא מבבלי נגד הירושלמי דבחומשין של ס"ת ליכא קפידא כלל על סיומן דהא במס' מנחות דף למ"ד ע"א דאמר רב הכותב ס"ת ובא לו לגמור לא יגמור באמצע הדף כדרך שגומר בחומשין אלא מקצר והולך כו' ועיין רש"י ומשני כי קאמר רב בחומשין של ס"ת ופירש"י כגון ויישם כו' יכול לכתוב באמצע כדרך שגומר בשאר חומשין שאינן של ס"ת מו' עכ"ל הרי מפורש דבחומשין של ס"ת אין דרכן לגמור באמצע הדף ואשמעינן רב דמותר לגמור אפילו באמצע הדף ויעיין והוא להיפוך מהירושלמי ואף כי תירוץ הזה כי קאמר רב בחומשין של ספר תורה הוא דוחק כמ"ש תוספות דף כ"ט ע"ב בד"ה ותני ועיין שם עכ"ז הדין דין אמת (ויש לי בזה פלפול בדרך רחוקה דבשטת הנמוקי יוסף שם אליבא דרבנן דאמרי אף באמצע שיטה שוב ל"צ להאי תרוצה דקאמר רב בחומשין על ספר תורה ועיין בספר בה"ז וצ"ק ועיין בשו"ת שב יעקב חלק י"ד סימן ג' ושו"ת פ"מ חלק שני סימן קע"ט ואין זה אלא פלפול בעלמא כי עכ"פ נראין דבריהן של בבלי שהיו מסיימין החומשין של ס"ת בסוף הדף ואין רצוני להאריך בדבר פלפול כי לא באלה חפץ מר).
תשובה מאהבה חלק א · חלק ס״ה סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
