וחפשתי בספרי התשובות אשר בארגזי ומצאתי דין גלי רזי בשו"ת תשב"ץ חלק א' סימן קע"ה ואמרתי להעתיקו אות באות אולי אינו תח"י וז"ל מה שהצריכו חכמים להניח ד' שיטין בין חומש לחומש נראה ודאי דלמצוה בלחוד היא ולא לעיכוב דדבר הלמד מענינו הוא דפ"ק דבתרא כי תני' דבין כל חומש וחומש צריך להניח ד' שיטין תני' בתר הכי וכן בין כל נביא ונביא וליכא למימר דבנביאי' מתני' לעכובא שלא שמענו פסול בדעבד בנביאי' וה"ה נראה לבין כל חומש וחומש דמיתני בהדי' דהא וכן קתני וליכא לאפלוגי בינייהו וכן נראה דעת הרמב"ם ז"ל שלא כתב זה בכלל הדברים הפוסלים ס"ת ומיהו היינו אם הוסיף ואם גרע אבל אי לא שביק רווחא כלל נראה ודאי דמיפסל ס"ת בהכי דלא נפיק בין כל חומש וחומש מכללא דפרשיות דאם שינה צורתן מיפסל ס"ת בהכי כדאית' בפ' הבונה הלכך אי לא שביק אפליו רווחא דפ' פתוחה מוחשת ודאי מיפסל ס"ת אפילו בדיעבד כן נ"ל ולענין שאלתך כיון דלמצוה מן המובחר אתמר ולא לעכובא מסתברא דליכא קפידא בהא מלתא בין שיהי' אלו הד' שיטין באמצע הדף או בתחלתו או בסופו או קצתן בסופו וקצתן בתחלתו דבין כך ובין כך אפילו לכתחלה שפיר דמי דמאי שנא משאר פרשיות סתומות או פתוחות דלא קפדינן בהכי אע"ג דסתימתן ופתיחתן מעכבת ואין זה צריך לפנים וכ"כ בספר עמודי הגולה (הוא הסמ"ק) עכ"ל עכ"פ תמיהתו קיימה שלא הזכירו דברי הירושלמי כלל על ספריהם והצעתי הדברים לפני אדמ"ו מופת הדור הגאון האמתי נ"י וישרו בעיניו ואמר שהראי' ממס' מנחות היא ראי מכרחת וקלסה הכ"ד אוהבו וחובבו הדורש שלום תורתו. ה"ק אלעזר פלעקלס.
תשובה מאהבה חלק א · חלק ס״ה סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
