אמור מעתה כי נכונים דברי הרא"ש לפי מה דמסיק לשטת הרי"ף דנחלקו בקמח ממש שנטחן דק דק ולא בקמח של קליות וא"כ לא יכול ר"נ להשיב מי דמי התם דרכו לאוכל אבל קמח ממש אין דרכו של איש לאספויי משמע אבל קמח של קליות או קמח שלא נטחן כ"כ דדרכו של אינש לאכול במלתי' קאי א"כ הדרא קושי' לדוכתי למה נקט שמואל ש"ז לאשמעינן אע"ג דאישתני במלת' קאי יותר ה"ל לאשמעינן קמח שלא נטחן כ"כ או קמח של קליות שמברכין בפה"א אע"ג דאית לי' עלויא אחרינא במלתי' קאי ויהי' ש"ז כ"ש ואי שמואל לא אתי לאשמעינן כלל אע"ג דאישתני כו' אלא אתי לאשמעינן כיון דאית לי' הנאה מיני' בעי ברוכי הא דבר זה שמעינן אליבא דר"נ מאידך שמואל דאמר קמחא דשערי מברכין עליו שנ"ב לאשמעינן כיון דאית לי' הנאה מיני' בעי ברוכי אע"ג דגם קמח של קליות אליבא דשמואל מברכין עליו שנ"ב הואיל ואית לי' עלויא אחרינא בפת ואשמעינן בש"ז אע"ג דאישתני במלת' קאי ובאידך קמחא דשערי אתי לאשמעינן כיון דאית לי' הנאה מיני' כו' כ"ז לפי מה דמסיק הרא"ש דנחלקו בקמח ממש אבל לפי מ"ש מתחלה דפליגי בקמח של קליות וטעמא משום דאין דרכו של אינש למיכל קמח של קליות הטיבו אשר דברו היש אומרי' א"כ ה"ל לר"נ להשיב כן מי דמי התם דרכו לאכול הכא אין דרכו לאכול ואין להקשות לשמואל ל"ל לשמואל למנקט ש"ז ולא נקח קמחא דחיטי דהא אין הטעם מקמחא דחיטי משום דאישתני אלא משום דאינו ראוי לאוכלו דוק ותשכח כי כנים דברי.
תשובה מאהבה חלק א · חלק ס״ג סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.