וגם המג"א שהי בסי' שי"ח ס"ק ב' סובר שאם יש לו מתירין לקצת בני אדם מקרי דשיל"מ וא"כ ג"כ אינו סובר כדעת הרי"ף והנה המג"א שם כ' דמ"ש בי"ד סי' ק"ב מיירי שנתערב אחר השבת דאז הוי דומי' דתרומה ולכאורה גם בתרומה יש לדין לפמ"ש להרמב"ם דבכורים מקרי דשיל"מ בירושלים אף שלא נאסר בירושלים לעולם וכתבתי לעיל הטעם משום שכבר עכ"פ הי' אסור קודם שהעלום לירושלים וא"כ גם בנתערב אחר שבת ראוי להיות מקרי דשיל"מ שהרי אתמול כבר הי' אסורים לאחרים והיום הותרו לאחרים וגם תרומה הוא כיוצא בזה שכבר היתה אסורה גם לכהנים כשהיתה טבל ועכשיו הותרה לכהנים ואנן חזינן דתרומה עולה באחד ומאה וא"כ למה ביכורים בירושלים מקרי דשיל"מ ונר' דשאני תרומה דמשום שם זה שאסורה עכשיו לא היתה אסורה מעולם וטבל שם אחר הוא אבל ביכורים כבר הי' אסורים קודם שהועלו לירושלים משום ביכורים ועכשיו בירושלים הותרו לכהנים לכן מקרי דשיל"מ וא"כ בבישול שבת אפילו נתערב אחר השבת מ"מ כבר הי' אסורים גם לאחרי' אתמול משום בישול שבת ועכשיו הותרו לאחרים ראוי להיות מקרי דשיל"מ.
תשובה מאהבה חלק א · חלק ו׳ סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.