תשובה מאהבה חלק א · חלק ו׳ סימן ב׳

ואמנם דברי הרמב"ם בפ' ט"ו ממ"א הל' י"א שכתב וכן בתרומוה נתנו חכמים בהם שיעור שאין בהם דרך היתר לכל אדם ג"כ אפשר לפרשם שכוונתו דאין בהם דרך היתר לכל אדם רצונו אף למי שנאסרו לו התרומה אין לה היתר רק לכהנים ולהם לא נאסרה וגם פשטן של הדברים ביבמות דף פ"ב אי לכהנים משרי שרי משמע כפירוש רש"י שלא נאסר להם כלל דאי לפירוש הר"ן לתרץ דברי הרי"ף ה"ל למימר אף דלכהנים שרי הרי לישראל אסו' ומעתה לא כמו שעלתה על דעתך שרוב הפוסקי' המה כהרי"ף לא כן הוא ראבי"ה חולק ורש"י חולק ומדברי רש"י בביצה כבר כתבתי דליכא קושיא דשם לרב אשי פירש כן ודברי הרמב"ם עכ"פ אין להם הכרע ולדעתי נוטים לדברי הראבי"ה והר"ן בנדרים שם לא הכריע ומה שסיים ודבר פשוט הוא כוונתו שדב' פשוט שיש לפרש כן אבל ודאי שגם כפירוש רש"י יש לפרש (אמר המחבר המעיין בהר"ן שם עין בעין יראה דאינו כן ועוד דהא כתב שם ועוד ראיתי שהקשו עליו מדאמרינן ס"פ הערל כו' ומתחזי לי דהא דפרכינן עלי' מהא ודאי בדותא היא כו') ומעתה בחנם תמהת על הש"ך.