אלא דקשיא הרי גם חתיכות חטאת כבר היו אסורים גם לכהני' קודם זריקה לכשנזרק הדם הותרו ואפ"ה מסקינן ביבמות דרב אשי בדותא היא וא"כ קשיא מה בין זה לביכורים בירושלים וצריך לומר דשאני ביכורים שכבר היו אסורים גם לכהנים קודם שהובאו לירושלים ועדיין האיסו' לא פסק לגמרי שאפשר שיצא חוץ לירושלים ולכן עתה בעודם בירושלים מקרי דשיל"מ שהכהן יכול לאכלם כאן וכמ"ש הרמב"ם בפירוש המשנה וכיון שמקרי לכהן דשיל"מ ואסור לכהן לאכלם חוץ לירושלים שוב גם לזרים אסורים לגמרי כמ"ש המג"א משא"כ חתיכות חטאת שוב לא שייך בהו לעולם שום איסור הקדום לגבי כהנים לכן שפיר אמרו ביבמות אי לכהנים משרי שרו ואם כן בנתערב אחר השבת דברי המ"א נכונים ועל פי זה יש לתרץ תמיהת התוספת ביבמות דף פ"ב ע"א בד"ה משום דהוי דבר שיש לו מתירין כו' שכתבו ומיהו קשה למאי דס"ד השתא אמאי תרומה טהורה עולה בק"א, ולפי מה שכתבתי ניחא דדעת רב אשי דחטאת כיון שכבר היתה אסורה לכהנים ועכשיו הותר שפיר מקרי דבר שיש לו מתירין משא"כ תרומה מעולם לא היתה אסורה לכהנים משום שם תרומה רק משום שם טבל.
תשובה מאהבה חלק א · חלק ו׳ סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.