ומה שנסתפקת בסלקא אדעתך מעיקרא באחד שנותן לחברו מנה ע"מ שאח"ז יתן הוא לו מנה אחרת ובתוך הזמן הזה פגע השמיטה אי אמרינן מתנה גמורה היא והחזרה היא קיומו של תנאי ואם לו קיום גזלה היא בידו ואינו משמט או מתנה זו ל"ש מתנה רק מלוה גמור ושביעית משמטת גם את זה נלע"ד להכריע משושבינו' לשטת הר"י במס' ב"ב דף קמ"ה ע"ב בד"ה אין כו' והכא ה"פ אין שביעית משמטתו דלא קרינן כו' ושמא לא יבא לידי לא יגוש שיכול לומר בבתולה אני עושה עמך כו' עכ"ל וכן נראה מהרמב"ם פ"ז מה"ל זכי' ומתנה הל' י"ג הרי דוקא במקום דלא יבא לידי לא יגוש אבל במקום דיבא לידי לא יגוש אף שהיא דרך מתנה כמו שושבינות אפ"ה שביעית משמטת באופן שדבריך נכונים וברורים שמתנה כזאת לא שמה מתנה אלא הלוא' גמורה כמבואר במכתבך בארוכה בדברים של טעם כעיקר דאורייתא.
תשובה מאהבה חלק א · חלק נ״ז סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.