תשובה מאהבה חלק א · חלק נ״ז סימן ו׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

אמנם לדברי הרא"ש במס' סוכה דף מ"א ע"ב במתנה עמ"ל א"צ להחזיר גוף הדבר דבעלמא מודו רבנן דאמרינן מה לי הן מה לי דמיהן א"כ לדידי' צ"ל אפי' אם החזירה מנה אחרת אינה מקודשת וצ"ל לשיטת הרא"ש מה דקאמר ר"א שאין אשה ניקנית בחליפין ר"ל בעבור דמשכחת לה אם מחזירה אותו דינר אינה מקודשת דליכא אלא כחליפין שנוטל הסודר ומחזירו ה"ה אפי' תחזירה דינר אחר ויותר נראה הדבר הזה ע"פ גירסת רבינו האי גאון בספר המקח ומובא בהר"ן גזרה שמא יאמרו אשה ניקנית בחליפין ר"ל שגזרו משום דאיכא חליפין דדמי לעמ"ל היינו אם מחזירה אותה פרוטה עצמה וגירסא זו אפשר שהי' להרמב"ם ולכך כתב ואם החזירתו הרי לא נהני' ויאמרו האשה נקנית נמי בחליפין אף גם שם לא נהנה באופן שאין ספק אצלי שכל הפוסקים שוין בזה שאין חילוק בעמ"ל בין אם היא מחזרת אותו כלי או דמי' לעולם אינה מקודשת דרבנן אפקעיני' לקדושין דלא יאמרו אשה נקנית בחליפין שוב מצאתי בב"ח אה"ע ר"ס כ"ט וז"ל ומיהו קשה הלא בא"ל לאשה ע"מ שתחזירהו לי הוי תנאי ומעשה בד"א דהתנאי בטל כו' וי"ל כיון דאפשר לשלם דמים ששוה החפץ שמקדש אותה בו לא הוי תנאי ומעשה בדבר אחד עכ"ל הרי שדבר פשוט בעיניו אפי' אינה מחזירה החפץ עצמו אלא הדמי' אינה מקודשת אמנם מלתא דפשיטא לי' להב"ח מיבעי' לי טובא וטובא ולפענ"ד לא נראה כן מדברי תוס' בכמה מקומות ועיין בתוס' שם ד"ה לא החזירו כו' שהרגישו בקושי' כזו ותירצו תירוצי' אחרים ועיין ב"ש אה"ע סי' ל"ח סק"ז ולא עלה על לבם לומר בזה דאפשר להחזיר הדמי' וכן במס' סוכה דף מ"א ע"ב בד"ה הילך אתרוג מקשי בתוס' שם מכל מתנה שאינה שאם מקדישה כו' עיי"ש ובהר"ן במס' נדרים דף מ"ח ע"א וקשה מאי מקשו הא אפשר להקדיש ולשלם דמים באופן שנלענ"ד שמדברי הב"ח אישתמטתי' דברי תוס' והר"ן הנזכרי' גם מה שכתבתי ראי' מהרא"ש דמס' סוכה שכתב דרבנן מודו בזה דאמרינן מה לי הן מה לי דמיהן נלע"ד דוקא שאין הדבר בעין אבל אם הדבר עדיין בעינא אפי' רשב"ג מודה כדמסיק במס' גיטין דף ע"ה ע"א ויש לי לפלפל עוד עפ"י מ"ש הרא"ש והטור אה"ע סי' קמ"ג דהא דאמרינן חזרת דמים לא הוי חזרה היינו שלא מדעתו כו' ועיין בספר כפות תמרים במס' סוכה יען הסוגיות רבות ומפוזרות ואני טרידנא טובא באופן שספקתך מדוע לא הזכירו הפוסקי' אם אמר האמ"ל במנה זו ע"מ שחזיר לי' מנה אחרת מאי דינא אין בידי דבר ברור ומחוורתא כדבריך כי נכונים ונאמנים המה שאין נקראת בשם מתנה ויש לי להביא ראי' לדבריך מהירושלמי המובא בתוס' במס' סוכה ובהר"ן בנדרי' שם ולקצר אני צריך והאמת עד לעצמו וא"צ ראי'.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.