הנה לכאורה נ"ל ראי' דמתנה עמ"ל אפילו להחזיר מנה אחרת ופרס אין בזה משום רבית דהא שושבינות דורונות עמ"ל ונגבית בב"ד כמלוה אפ"ה אין בזה משום רבית כי בדרך מתנה אתי לידי' יען כל ההולך ישר יראה אדרבה ראי' מהימנא לאידך גיסא דמתנה עמ"ל לו יותר יש בה משום רבית דהא הטעם דשושבינות לית בה משום רבית מסיק התלמודא במס' ב"ב דף קמ"ה ע"ב דלאו אדעתא דהכי יהיב לי' ופי' רשב"ם שאם רצה פוחת לו אלא מתוך שמחת ריעות הרבה בדורון וז"ל הרמב"ם פ"ז מה"ל זכי' ומתנה הל' י"ג ואין בה משום רבית אפי' שלח לו דינר והחזירן לו יו"ד מותר שלא ע"מ להוסיף לו שלח עכ"ל הרי להדי' אם המתנה מתחלה ע"מ להוסיף דינר רבית גמור הוא אפי' בשושבינות יען בשושבנות י"ל אפי' התנה עמו מתחלה להוסיף אין זה רבית גמור דהא א"י לתבוע אלא א"כ ישא אשה ואפי' אם ישא אשה צ"ל כאשר נשא הוא בתולה ובפומבי וכדומה כמבואר בגמרא שם אבל בעלמא ודאי רבית גמור וגם בשושבינות לא התירו אלא בלא התנה מתחלה להוסיף ודוקא על אופני' הנ"ל שכמה ספקות אם יבא לידי גביי' כלל ועיין.
תשובה מאהבה חלק א · חלק נ״ז סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.