תשובה מאהבה חלק א · חלק נ״ד סימן ה׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

יען אחר כוונת הלב הן הן הדברים שסיים מהר"מ ז"ל אם נותן הקרן במתנה גמורה כה"ג מותר הוא היתר גמור בכל צד דהנה יאות להתבונן אחרי שמהר"מ לא אסר אלא בעבור שלא קבל הבחור עליו כל האונסין אפילו מגנבה ואבדה אם כן ביותר ה"ל לסיים מעין הפתיחה אבל אם הבחור קבל על עצמו כל האחריות אפילו מגנבה ואבדה כה"ג מותר כאשר הרגיש בזה בעל תה"ד סימן ש"ב ועיין שם ועוד מסתמא יותר ניחא לי' לאדם לקבל על עצמו כל האחריות מלתת הונו מתנה לזולתו באופן שאם ירצה לעכבו הרשות בידו אמנם י"ל גם לאידך גיסא דניחא לי' לתת מתנה גמורה ונכון לבו בטוח בהימניתי' של המקבל מלקבל על עצמו כל האחריות וראה שבחר מהר"מ בהך היתר דרך מתנה שבכה"ג מותר בכל צד אבל אם הוא דרך הלואה נראין כל צדדי' וצדי צדדי' לאיסור אפילו אם קבל על עצמו גם האחריות גנבה ואבדה אלא דבלא קבלת אחריות של גנבה ואבדה הוי ר"ק אחרי שקצב עם הבחור ההוצאה כנראה מפשט לשון מהר"מ ואם מקבל על עצמו גם אחריות של גנבה ואבדה מה גם דנפיק מרבית התורה עכ"פ הוי איסור דרבנן אבל במתנה גמורה אין איסור רבית כלל ולכך בחר מהר"מ ההיתר הזה.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.