תשובה מאהבה חלק א · חלק נ״ד סימן ו׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ומזה נלע"ד ראי' להרב ב"י בטור י"ד סימן קע"ז שכתב וז"ל כתב הר"ר ישעי' ומדברי מהרי"ק בשרש קי"ט משמע דלא אסר רבינו ישעי' כשהנותן מקבל עליו אחריות דאונסין ולא דגנבה ואבדה אבל אם מקבל עליו אחריות גם מגנבה ואבדה מותר לקצוץ (פשט לשון הטור בשם רבינו ישעי' לא משמע כן עיין) וכדשמע מתשובת מהר"מ שכ' המרדכי כו' ואין נ"ל דכיון דהר"ר ישעי' לא אמר אלא משום דמיחזי כמלוה ברבית אפילו קבל אחריות דגנבה ואבדה אכתי מיחזי כמלוה ברבית ואפשר דגם מהר"מ יודה בכך ומ"ש באותה תשובה ואעפ"י שהבחור קיבל עליו האונסין כיון דאחריות גנבה ואבדה עליך אסור כו' אבל אה"נ דאפילו קבל הנותן אחריות דגנבה ואבדה אסור משום דמיחזי כמלוה ברבית עכ"ל והוא הדבר אשר דברתי שדברי מהר"מ מורים כן בעבור שבחר דרך היתר חדש עפ"י מתנה ולא סמך על היתר שבחור יקבל אחריות כל האונסין אמנם י"ל דכוונת מהר"מ ז"ל שני ההיתרי' נכונים לדינא בין שמקבל עליו כל האחריות בין שנתן דרך מתנה אבל עכ"ז חלילה לנו בשביל שאנו מדמין נעשה מעשה בפרט לפמ"ש די"ל דלא המציא מהר"מ היתר דרך מתנה אלא במקום שחוזר עם בנו וכי"ב ואם רבינו ישעי' ז"ל אוסר קציצה בעיסקא אפילו אם כל האחריות על הנותן משום דמחזי כמלוה ברבות ואתי לחלופי ברבית גמורה וה"ה אם נותן מנה ע"מ שיתן לו תוך שנה מנה ופרס ואפשר דכ"ש הוא אם שם דרך עיסקא אשר דרך מו"מ הוא עכ"ז בקציצה מחזי כמלוה ברבית מכ"ש להתנות מתחלה אני נותן לך מנה במתנה ע"מ שתתן לי מנה ופרס אין לך הערמת רבית גדולה מזו הגע עצמך אי ס"ד דמותר לתת מנה במתנה גמורה ע"מ לתת אח"ז מנה ופרס לאיזה צורך האריכו רז"ל למצוא היתר במעות של יתומים באבק רבית וכי"ב הא יכולין לעשות על אופן הזה בשלמא לפי ההיתר המהר"מ שנותן הקרן במתנה שאם ירצה לעכבו הרשו' בידו י"ל אין רשות ביד הב"ד לסמוך על הימנותי' בזוזי דיתמי אבל לפי המצאת חתני הרב נ"י שיכול לעשות תנאי מתחלה על כך אם כן איך לא תקנו את זה להיות נמלט מאיסור רבית מכל וכל אלא ודאי אין לך איסור הערמת רבית גדולה מזו ויאמרו הני רבנן שרו לן עורבא ויהיו מצות השם ית' לחוכא ואטלולא שחוק והיתל בעיני המון עם לא בינות להמציא תחבולות להתיר מקח ומתן ברבית ואין בזה משום צדיקים ילכו בה דהא סיים שם בעל תה"ד סוען ש"ב מאן לימא לן דשרי לחפוש צדדי' ותנאי' כדי להתיר מה שאסרה התורה בכמה אזהרות ודי לנו במה שדקדקו הגאוני' הראשונים למצוא היתר ע"י א"י וכה"ג ואע"ג דהני התירים דומין קצת לחוכא ואטלולא אינהו הוו כדי לסמוך עליהם ועל דקדוקיהם ולא אנו עיין שם וזכר לדבר הראני כבוד ידידי הרב מוה' נפתלי הירש פאללין שהריב"ש אוסר לתת ס"ת במתנה ע"מ להחזיר מעות במתנה שהיא בהערמה לא הותר כמבואר בבית יוסף א"ח סימן קנ"ז עיין שם לדרך כלל אני אומר אם נעשה תחבולות כאל בטלו כל האזהרות של רבית וכיוצא בזה ראיתי בבדק הבית הנדפס בב"י חושן משפט סימן ס"ו אבל אם אמר שלא תשמיטני בשביעית תנאי קיים וכיון שהתנאי קיים למה הוצרך הילל לתקן פרוזבול כדי שלא תשכח תורה שביעית אבל ע"י פרוזבול הוא זכור ואין להאריך ואח"ז מצאתי דאתי לידי שו"ת פרח מטה אהרן ומאי מצאתי ראיתי שם בחלק שני סימן ק"ח שצדד להקל בראובן שנתן לבנו שמעון סך גסים חמשה מאות במתנה גמורה אגב ד"א קרקע בק"ס הכל כדינו ואחר ימים או עשור מתחייב שמעון בן ראובן בחיוב גמור לתת לאביו חמשים גסים מדי שנה בשנה עיין שם והנלע"ד כתבתי ולולא טרדות רבו הארכתי הכ"ד חותנך הד"ש ושלום תורתך. ה"ק אלעזר פלעקלס.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.