ועוד דאנן קיימ"ל שאין אנו בקיאים בצורת הולד ובכולן אמו טמאה לידה כמ"ש הראב"ד בבעל הנפש וכן בהשגות הראב"ד פי"א מהלכות א"ב הלכה י"ב וכ"כ הרמב"ן והרשב"א בת"ה וה"ה פ' יו"ד שם וכ"כ הרא"ש ועיין בל"ח פרק המפלת אות יו"ד וכ"נ מהטור והב"י וש"ע והשתא אם החמירו לענין טומאת לידה מספק מחסרון הבקיאות אמור מעתה מכ"ש לענין ש"ד. לכן הם כי לא להזכיר להכניס עצמו בשום סיבוב מיתה ואלדי הרוחות יעשה כרצונו ית' ואמרו בירושלמי ברכות שאל אלי' מפני מה ברא הקב"ה שקצים ורמשי' א"ל לצורך נבראו בשעה שהבריות חוטאים הוא מביט ואומר מה אם שאין בהם צורך אני מקיימים אלו שיש בהם צורך לא כ"ש עיי"ש.
תשובה מאהבה חלק א · חלק נ״ג סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuva Me-Ahava, Part I, Prague, 1809
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובה מאהבה חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
