תשובה מאהבה חלק א · חלק נ״ג סימן ד׳

עוד זה מדבר והוקם עולה של תשובה וכ' וז"ל ועוד מכל המעשים שהובא בספר צמח דוד בענין הזה לא מצינו שיהי' אחד בר קיימא וכלם מתים בזמן קצר וא"כ י"ל דטרפה הוא ובפרט כל שלא שהא עדיין למ"ד יום לא יצא מתורת נפל וא"כ הי' מקום להתיר לסבב המות עכ"ל אהובי תלמידי נר"ו אני מעולם לא בינותי בספרים כאלה והוא צמח בלי יעשה קמח אין קמח ואין תורה ושהבריות האל אינן חיים וקיימים אנא ירושלמי ידענא והוא בפרק המפלת רב אביי אמר חנני חברי' דרבנן מקשי לה על דר"מ הפילה דמות עורב עומד בראש דקל ואומר לו בוא וחלוץ או ייבם א"ל רבי מנא עד שאת מקשית על דרבנן דמר ר' יסא בשם ר' יוחנן כלו אדם ופניו בהמה אינו ולד כלו בהמה ופניו אדם ולד הוא כלו אדם ופניו בהמה עומד וקורא בתורה ואומרים לו בוא לשחטך כלו בהמה ופניו אדם עומד וחורש בשדה ואומרי' לו בוא וחלוץ או ייבם עכ"ל וכל הפלפול הזה אלא להוכיח במישור שצורות הללו אינן חיין אלא הואיל ומינו מתקיים וכעין זה בעי רב ירמי' בבבלי נדה דף כ"ג לר"מ בהמה במעי אשה ולד מעלי קבל בה אביה קדושין מאי למיתסרי באחות עייש"ה ובגוף הדבר ידידי חשב וטעה ושרי לי' מרי' שרוצה להקל בעבור שלא שהה למ"ד יום ולא יצא מתורת נפל הלא משנה שלימה שנינו שם דף מ"ד תינוק בן יומו כו' ההורגו חייב והוא כחתן שלם ומה דבעינן למ"ד יום הוא להחמיר בדבר תורה לענין חליצה שמצרכינן לה חליצה ועיין בטור אה"ע סימן קס"ד אבל מדאורייתא רוב ולדות של קיימא הן מכ"ש משנגמרו סימניו ועיין בהרמב"ם ספ"ח מהלכ' יבום הלכה ה' ובה"ה שם ובפירוש כתב הרמב"ם פ"ב מהלכות רוצח הלכה ו' אחד ההורג את הגדול או את הקטן בן יומו כו' ה"ז נהרג עליו כו' אבל אם נולד לפחות מתשעה חדשים הרי כנפל עד שיהא למ"ד יום וההורגו תוך למ"ד אינו נהרג עליו עכ"ל ופי' פשוט אם ידוע שנולד לפחות מתשעה חדשים אבל מן הסתם כלו לו חדשיו. ואפילו אם ידוע שנולד פחות מט' חדשים אע"פ שאינו נהרג עליו מדיני אדם חייב בדיני שמים. ואפילו על עוברין במעי אמן פטור אבל אסור עיין דברים נאמנים ונחמדים בשו"ת חות יאיר סימן ל"א. וכן מה שעלה במחשבה לפניו במדה"ד נותן אחרי שאינו בר קיימא א"כ י"ל שהוא טרפה לא ידעתי מה מועיל בזה הא גם ההורג את הטרפה חייב בדיני שמי' ועוד וכי גרע זה מההורג את הגוסס שהוא חייב עליו בידי שמים ועיין במס' סנהדרין דף ע"ח ע"א.