תשובה מאהבה חלק א · חלק נ׳ סימן ד׳

עוד כתב מעלתו נר"ו וז"ל ומה שהניף שם ידו שנית על הרב שכ"ג והקשה דא"כ כשהאבל מתפלל בבהכ"נ נמי לא יאמר או"א גם באלה הדברים לא זכיתי להבין דאפשר לומר שבשכ"ג בזה לשיטתו אזיל דכתב שם בסימן קל"א אות ט"ו לחלק ולהבדיל בין חתן שבא לבהכ"ן שאין אומרים תחנון לבין האבל שבא לבהכ"נ שאומרים תחנון וכתב שם לחלק ולהכריע דשנוי טעמי' יש ביניהם דבשלמא גם החתן ששרוי בשמחה לכן שאר קהל נגררי' בתרי' ואין אומרים נפילת אפים אם החתן בבהכ"נ אבל באבל הטעם שהדין מתוחה עליו כמ"ש הלבוש עבדינן שאר הקהל השרוי בשמחה עיקר ואין נגררי' אחריו לכן כשהאבל בבהכ"נ אומרים נפילת אפים כך הם תמצית דבריו יעו"ש ולפ"ז גם הכא יש לחלק ולומר כן דאע"ג שהאבל בביתו אין אומרים אצלו או"א אפ"ה אם בא להכ"נ אומרי' או"א דעבדי' שאר הקהל עיקר וכמ"ש אך י"ל ולהצדיק דברי הרב דגול מרבבה שהוא כתב כשהאבל מתפלל בבהכ"נ והוי כש"צ דהכל נמשכי' בתרי' כך י"ל בדוחק עכ"ל המה דברים של טעם ואמרי נועם שפיר מותיב ושפיר מפרק אבל לא כמו שסיים מעלתו כך י"ל בדוחק דהא בפי' כתב מורינו הגאון וכן כשהאבל מתפלל בבכה"נ לפני העמוד כו' הרי שבנה ודייק כשהאבל הוא ש"צ שנגררי' אבתרי'.